WMS - מערכת ניהול מחסנים רקע תשתיות והקמה


3 דקות קריאה

קישור לפרסום במגזין שרשרת האספקה

הקדמה

החדירה של מערכות מחשוב לכל תחומי חיינו השפיעה באופן ניכר ועמוק על הדרך בה מבצעים דברים, זמינות המידע והשימוש בו על ידי מערכות אלו הפך לנחלת הכלל והחל להשפיע על כל אחד מאיתנו באופן אישי וכן ובוודאי על מערכות וארגונים, במיוחד על ארגונים גדולים ומורכבים.

יישומי המחשב החלו להראות בכל מקום ומקום ותרמו ליעילות ולהאצת תהליכים בכל מקום בו יושמו, הם הפכו להיות שם נרדף להתייעלות וחוללו שינוי ניכר בדרך בה מתבצעים דברים, עובדה זו גרמה להתפתחות תנאים המחייבים עסקים חברות וארגונים לעמוד בסטנדרטים החדשים וליישר קו וכן לתת מענה לדרישות הלוגיסטיות ההולכות וגדלות, נוצרה ציפייה מצד הצרכנים לפתרונות מחשוב מהירים, שכן, אלו הפכו לאפשריים ונצפו בכל מקום ומקום.

כל זאת יחד עם הלחץ והדרישה להתייעלות ולאופטימיזציה - בטח ובטח בארגונים הפועלים למטרת רווח, היו גורם מזרז לפיתוח ולהכנסת מערכות מידע לניהולם, אך ובעיקר לאימוץ יישום ופתרון באופן ניהול רצפת המחסן, יישום זה נודע בשם - "מערכת ניהול מחסנים" או בקיצור המוכר "WMS", היישום חולל מהפכה של ממש בארגונים שאימצו אותו.

במשך זמן רב נחשבו מערכות ה WMS"" ליקרות מאוד, באופן טבעי יישומם החל בארגונים גדולים ו/או בינלאומיים ובכאלה שיכלו להרשות לעצמם או שעברו את רף נקודת האיזון בין העלות לתועלת הצפויה.

הצורך המתגבר במתן מענה מתאים לא פסח על מערכות ה ERP והם החלו לפתח מודלים שונים מובנים בתוך המערכות.

מודל מערכת ניהול המחסנים של מערכות ה ERP נודע יותר כ "WM" (Warehouse managing) שמצידו בהחלט נותן פתרון שהולך מתפתח עם הזמן ומשפר את היכולות ותורם למערכות בהן הוא נמצא.

את הקידמה אי אפשר לעצור, וככל שעולמות תקשורת המחשב ויישומיהן התפתחו - כך גם החלו מחיריהם לרדת ולהיות שפויים ושווים כמעט לכל כיס.

 מה זה, מה זה עושה ולמה בכלל צריך את זה.

ניהול מחסנים גדולים ובמיוחד מרכזים לוגיסטיים – ויהא תחום פעילותם אשר יהיה, הפך להיות אתגר ניהולי לא פשוט, הצורך להיות יעיל במידה שתענה על הדרישה המתגברת וברמת דיוק גבוה ומיידית, ולא פחות מכך, שתהיה עדיין רווחית לארגון, דרש פתרון מתאים.

מלאי כידוע צורך שטחי אחסנה יקרים, דבר שהצריך התייחסות לא מבוטלת ביישום הפתרונות ובמיוחד בניהול המלאי וניהול המחסנים – הצורך לייעל את התהליכים, לעמוד בזמני הביקוש ולעמוד ברמות השירות הכתיב את הדרישות לפתרון ולמפתחים, כך נולדה המערכת לניהול מחסנים, היישום - גרם לשיפורים ניכרים בשרשרת האספקה.

אם כן תוכנות ניהול המחסנים נדרשות לסייע לא רק לניהול נכון של תנועות כניסה ויציאה אלא גם בלחולל אופטימיזציה בתהליכי העבודה, לנהל ממשקי עבודה שונים מול תוכנות עסקיות נוספות ולטפל בהכל בזמן אמת ולאפשר זרימת המידע שוטף, שזו אגב - הפכה להיות משאב קריטי לשיפור יכולת הארגונים ולהתייעלותם.

הבט ניהולי נוסף וחשוב לא פחות הוא היכולת להפיק דוחות שונים, מערכות ניהול המחסנים נדרשות לספק את חתכי הדוחות על פי הצורך, בקלות ובאופן יעיל, זאת בכדי לסייע למנהלי המחסן לספק את השירות הטוב ביותר בכדי לעמוד ביעדי היעילות התפעולית וברמות השירות הנדרשות.

מערכת ניהול המחסנים נדרשת לטפל בכלל תהליכי העבודה, להלן דוגמאות לתהליכים:

1. תהליכי קליטה למלאי

  • קליטה רגילה - כתוצר של הזמנה מקדימה.
  • קליטה עיוורת - ללא הזמנה על ידי פתיחה אוטומטית של תעודות.
  • קליטה ממערכת הסע אוטומטית - תהליך המוזן בד"כ על ידי סריקה או RF ID או אחר.
  • קליטה מייצור כחלק מתהליך הייצור.
  • קליטות מדווחות ידנית או על ידי ממשק/רשומות טעינה - הזנה למערכת.
  • בהפקת מידע אוטומטי למעבר ישיר לאספקה (Cross Docking)

2. תהליכי אחסון/פיזור

  • העברה לאזור או איתור מומלץ בהתאם לאופי הטובין המאוחסנים (משקל, דרישות אחסנה, מהירות גלגול המלאי ייצור וכדומה) העברה להסגר וכו
  • איחוד מלאי של אותו מקט או אצווה או אחר
  • אזור ספק או לקוח

3. תהליכי ניהול מלאי ותנועות

  • רענון מלאי ייזום
  • איחוד מלאי ייזום
  • שינוי מיקומים לפי מהירות צריכה או בהקשרי המוצר ומיקומו הדינאמי בנתיב הליקוט.
  • הוצאות מהמחזור
  • העברות מהסגר ו/או שחרור מלאי
  • ספירות מלאי ועדכונים
  • בקרות מלאי

4. תהליכי ליקוט אופטימאליים (הטוב ביותר האפשרי)

  • תהליך ליקוט לפי הזמנה (Pick By Order) ליקוט לכל הזמנה בנפרד, תתי תהליכים לפיצול משימות לפי נפחים או משקלים או פריטים או שורות וכדומה, ליקוט לפי אזורי אחסנה, ליקוט לפי אזורי הפצה או רציפי טעינה, ליקוט לפי הזמנה יסתיים תמיד באחת מהתעודות הבאות: תעודת אריזה, תעודת אספקה או תעודת יציאה מהמלאי.
  • תהליך ליקוט לפי פריט (Pick By Item) ליקוט כמות הפריטים לפי קיבוץ הפריטים בכלל ההזמנות, לאחריהם יתבצע גל ליקוט לפי הזמנה מתוך הריכוז שהתבצע.

5. תהליכי בקרה

  • לצד כל תהליך צריך מתקיים תהליך בקרה, פעולת הבקרה כוללת בן השאר סריקה(פריט/אצווה/איתור) בדיקת יתרת המלאי, בדיקות יזומות או בדיקות אקראיות או מדגמיות, שקילה מצטברת בעת הליקוט וכדומה.
  • תהליך "בקרה כפולה" הנוצר אוטומטית בתום משימת ליקוט, תהליך בו הפריטים עוברים בקרה מלאה.

כמובן שלכל שלב או תהליך ישנם תוצרים שונים וכן תתי תהליכים ותוכניות שונות, בתהליכי ניהול מלאי ותנועות ישנן תוכניות העברה מאיתורים, ממשטחים, מאזורים וכדומה, ישנם לדוגמה אסטרטגיות הפעלה שונות המותאמות לצרכים משתנים וכן הלאה כפי שיפורט בהמשך.

להלן תרשים זרימה לקליטה למלאי לפי קליטה "רגילה" או קליטה "עיוורת" לדוגמה:

דוגמה נוספת להמחשה לשימוש ב WMS לליקוט אופטימאלי :

"גל ליקוט" - בתהליך ההרצה נוצרת משימת/משימות תוך כדי ביצוע אופטימיזציה - להזמנה או למספר הזמנות בהתייחס למיקומם של הפריטים במחסן, לתאריכי התפוגה שלהם, לכמות הנדרשת ביחס לכמות הנמצאת באיתור, בהינתן יעד ומידע באשר לנקודת סיום הליקוט, בהתייחס למבצע המשימה (סוג הכלי וכו) ובהתייחס לסוג תעודת הסיום ולהמשך המשימה לאחר הליקוט ככל שנדרש, בהתייחס למשימות קודמות ועוד ועוד

כך יראה תרשים הזרימה :

נגענו בשתי דוגמאות לעוצמת הניהול של המערכת וכבר ניתן להבין את משמעותה ותרומתה ליעילות תהליכי העבודה.

מה האפשרויות – או מה בין מודל (WM) כחלק מה ERP של הארגון לבין WMS

כאמור בהקדמה, "במשך זמן רב מדי נחשבו מערכות ה WMS"" ליקרות מאוד.... עם הזמן החלו להתפתח גם מודולים שונים שניסו לענות על הצורך המתגבר לפיתוח פתרונות מובנים בתוך מערכות ה ERP, אלו נודעו יותר כ "WM" (Warehouse managing)"

מערכות WMS הם מערכות שפותחו כיחידה עצמאית לניהול רצפת המחסן, בתהליך יצירתם וביישומם החל להצטבר ניסיון וידע רב, ניתן מענה למצבים משתנים ולמעורבות של שיטות שונות וכן של מיכון ומערכות אלקטרוניות ואוטומוטיביות קשורות, מפתחי מערכות אלו יצרו מוצר עצמאי מוגמר, כזה שטווח המענה שבו נותן פתרונות הכדאיים למערכות מגודל מסוים ומכמות פעילות מסוימת ולצרכים מסוימים (ניתן להגדירה ולבדוק את נקודות האיזון שבה) אופן חיבור מערכת ה WMS למערכות מידע אחרות דרש באופן טבעי ממשקי העברות מידע, הרי בסופו של דבר מדובר במערכת הפועלת למתן פתרונות לוגיסטיים ואינה ערוכה לפתרונות הנדרשים ממערכות ה ERP.

לעומתן - פותחו מודלים בתוך מערכות ה ERP כמו ניהול מתקדם של מחסנים - ברמה סבירה, תוך מתן מענה מותאם, יתרונם של מודלים כאלה נמצא בחסרונה של מערכת ה WMS שכן הם אינם דורשים ממשקי העברות מידע וישומן מהיר וידידותי יותר למפעילי מערכות ה ERP - שהם - מנהלים למעשה את כלל צרכי הארגון.

בתחום שרשרת האספקה, אין ספק שהיתרון היחסי נכון להיום - שמקנות מערכות WMS ייעודיות, המסופקות על ידי חברות שהתמחותן בפתרונות לניהול שרשרת האספקה, הוא יתרון מוכח ויועדף במקומות בהם נדרש מענה העולה בהיקפו על יכולת מודלים פנימיים לתת, שוב כאמור הדבר נכון להיום ולדרישות מורכבות ומפותחות מאוד.

בכל מקרה בעת בחירת תוכנה עבור מענה מסוים, בן אם יהיה זה ניהול חנות, ניהול נקודת מכירה, ניהול רצפת מחסן או כל דבר אחר, הבחירה בין חבילה ייעודית ספציפית כמענה לצרכי הפירמה (Best Of Breed) או בחירה במודול למערכת ה ERP הכללית המשרתת את כלל צרכי הארגון היא לא החלטה שיש לקבל בקלילות, הבחירה תהיה תלויה בצרכים, באופי הדרישה וביכולת למענה וגם בהשלכות הנובעות מההחלטה, כל מקרה לגופו, כל בחירה והפשרות שבה, במילים אחרות - בטוב ביותר שקיים מול המתאים ביותר, במקום בו הם יפגשו - הבחירה תהיה הקלה ביותר.

גישת ה "Best Of Breed"

גישת זו מגלמת בתוכה את השאיפה להשתמש במערכות מידע ייעודיות וייחודיות עבור תחומי הפעילות השונים, לדוגמה, מערכת מידע ייעודית לניהול המחסן, מערכת מידע ייעודית אחרת לניהול ההפצה,ומערכת מיידע ייעודית נוספת לניהול משאבי האנוש וכן הלאה, כאשר כל המערכות הללו מסונכרנות ופועלות בממשקים למערכת הERP, גישה זו מעודדת למעשה שימוש במערכות שפותחו באופן ייעודי וממוקד כמענה לצרכים ספציפיים.


גישת ה "Best of Breed" מנוגדת לגישה בה החברה בוחרת אסטרטגית לנהל את כל תחומי הפעילות שלה במרוכז על ידי מערכת אחת שמוטמעת על ידי ספק אחד - מערכת הERP.

תשתית להפעלת מערכת

הפעלת מערכת WMS כזאת או אחרת, בין אם מודל מובנה ובן אם מערכת עצמאית, תדרוש בכל מקרה הערכות מתאימה, הן של תשתיות מערכות המידע, הן של תשתיות המחסן והציוד והן של הסגל המנהל.

זכרו - מערכות ניהול המחסנים הם לא יותר מכלי חכם לניהול, (כבר נאמר שכלי מתאים הוא חצי מהפתרון) כלי אותו נדרש להתאים לצרכי המשתמשים, נתקלתי בלא מעט פעמים בהם הותאמו תהליכי עבודה למערכת ניהול המחסנים, לא תמיד התאמה זו הייתה הדבר הנכון לעשות.

תשתיות ה IT הנדרשות הם שרת מתאים (בין אם בענן ובין אם יחידה מקומית) יחידות קצה לשידור ((Access Point רשת חוטית של נקודות חיבור קצה, ציודי קצה, תוכנות ניהול ותוכנות עזר, כמו כן וכפי שיפורט בהמשך - מחסן שהוכן והוכשר להטמעת המערכת ולפעילות בכלל.

תשתית מחסן/מחסנים

בכדי ליישם להטמיע ולהפעיל מערכת ניהול מחסנים נדרש להכין את תשתיות המחסן והציוד בהתאם, בכל מקרה נדרש להגדיר אזורים, לפתוח איתורים ולבצע את הפעולות הבאות: (ישנם פתרונות מתקדמים כמו RFID אך אנו בפתרונות הבסיסיים)

  • איתור - יש להגדיר את האיתור, הוא יהיה כתובת חד ערכית, הוא ה "SKU" (Store Kipping Unit) ויכיל את המידע להכוונה המדויקת, בדרך כלל מבנה האיתור יכיל את המידע הבא - לפי הסדר: מחסן/אזור > עמודה > קומה > תא > מגירה, ניתן לקבוע איתורי "ברזל" לפריטים, להגדיר איתורים המיועדים לאחסנת משטחים או איתורים יעודיים למטרות שונות, הגדרת משקל מותר, הגדרת הרשאות ליקוט וכדומה.
  • מחסנים - כפי שניתן לחלק "מחסן" למחסנים שונים ו/או לאזורים כפי שיוסבר בהמשך - והם יהיו חלק ממבנה האיתור ומכתובתו של הפריט, לדוגמה - מחסן חומרי גלם, מחסן תוצרת גמורה וכדומה כשניתן לנהל לכל מחסן הרשאות גישה או הגבלות אחסנה וכו.
  • אזורים - יש לחלק את המחסן לפי פונקציונאליות האזורים השונים, אזור קליטה, אזורי אחסנה שונים, אזור בדיקה, אזור העמסה ואזורים שונים בהתאמה לאופי האחסנה והפעילות ולהגדירם ככאלה בתוך המערכת.

   # משמעות ניהול האזורים נועדה לשימוש מותאם לדוגמה אזור קליטה קירור או הקפאה, איזור הסגר או השמדה אזור החזרות אזור העמסה וכדומה.

   # משמעות הניהול השונה יבוא לידי ביטוי במגוון שימושים כמו לדוגמה איסור ללקט מאזור או דווקא הפניה לליקוט מאזור מסוים.

   # אזורי אחסנה בשיטות אחסנה שונות.

   אזור ליקוט באמצעי ליקוט שונים וכדומה.

  • עמודה - עמודה תציין באופן כרונולוגי על פי סדר את עמודת האחסון במעבר או בחזית המידוף.
  • קומה - קומת האחסנה במטריצת המידוף.
  • תא - יציין את מיקום המשטח היחסי בשדה המידוף.

ישנם סוגי אחסון רבים נוספים להם יינתנו בהתאם אזורים ו/או איתורים בהתאם.

תשתיות ניהול למערכות מידע (WMS או WM)

  • סדר ליקוט - הגדרת סדר הליקוט תגדיר למעשה את נתיב הליקוט, נתיב זה הוא הסדר הכרונולוגי לשלבי הליקוט, מקובל ללקט מבפנים החוצה או בנתיב "נחש", כל תא/שדה או איתור יקבלו מספר המקבע את מיקומם בסדר ההליכה/הליקוט, יש וסדר הליקוט יהיה זיג זג ויתייחס לצד שמאל ולימין ויש ויתבצע בכניסה ויציאה, כך או כך סדר ההליכה יקבע למעשה את מה שילוקט קודם והפריטים שילוקטו בצעדי הליקוט ימוקמו שם תוך הבנה ושימוש מושכל בנתיב הליקוט.
  • הגדרת שדות הליקוט על פי סדר עדיפויות הליקוט (פיק פייס, מהירות) - מקובל להבדיל בין קומות המידוף על פי "העדפה", המקובל הוא לקבוע בעדיפות ראשונה את שדות הליקוט בגובה העיניים, אליה ירעננו בבוא העת את הטובין, במערכות מסוימות יקראו להעדפות "מהירות ליקוט" ויסומנו ב A B ו C וכו..
  • מרחקים - במערכות מסוימת נדרש ורצוי למדוד ולעדכן את מרחקי ההליכה/הליקוט בנתיב וכן את מרחקי נקודת הסיום, הציוד והעזרים בכדי שמערכת הניהול תוכל להעריך טוב יותר את זמני הליקוט ולבצע את האופטימיזציה הנדרשת לייעול ולקיצור זמני הליקוט.
  • סדר האחסון יקבע לאן יופנו הטובין במשימות האחסנה, מערכת הניהול תמליץ על האיתור המיטבי לאחסון הפריטים תוך התחשבות באילוצים ונתונים שונים או סתם במקומות פנויים, תאפשר אחסון פריטים לגובה או לעומק או במקומות קבועים (מיקומי ברזל).
  • התניות אחסון - בחלק מהמערכות ניתן לקבוע לכל שדה משקלים מותרים, הדבר יכלל בהפניות לאחסנה ובשיקולי המערכת לאחסנה, אופן הניהול - משטחים, קרטונים או פריטים וכדומה.
  • אסטרטגיות ליקוט ואסטרטגיות אחסון - מערכות ניהול המחסנים (ברובם) מאפשרות למפעיל לבנות אסטרטגיה על פיה תפעל המערכת, לדוגמה - בליקוט בשיטת FIFO המערכת תפנה את המלקט לטול קודם מהמלאי הוותיק יותר, באסטרטגיה אחרת אולי יועדף בתוקף הקצר יותר, בכלל - אסטרטגיה תוגדר על פי עדיפויות נשלטות, בדרך כלל ניתן להגדירם על פי סדר חשיבותם  את צעדי הליקוט או האחסנה, דוגמאות נוספות לשימוש באסטרטגיה הם הפניה לליקוט על פי מספר הנגיעות המועט ביותר האפשרי וכדומה, להלן דוגמא ללוג אסטרטגיות ליקוט ולדרוג עדיפותם מאחת המערכות, מפעיל המערכת נדרש לדרג את סדר השלבים המועדפים מתוך הרשימה, למעשה להגדיר את האסטרטגיה המתאימה לשימושו,כאמור וניתן לבנות מספר אסטרטגיות לשימוש מותאם.

דוגמה ללוג אסטרטגיית ליקוט לדרוג עדיפויות


תאור שלב

מספר שלב

ההפך

לא פעיל

אצווה המיועדת לספק את שורת ההזמנה לפני אצוות שלא קשורות לשורת ההזמנה הנוכחית

1



אצווה עם תאריך תוקף מוקדם לפני אצווה עם תאריך תוקף מאוחר יותר

2



משטחים פתוחים תחילה

3



מלאי המשוריין עבור הלקוח לפני מלאי אחר שזמין למכירה/ניפוק.

4



משטחים מלאים ילוקטו מאיתורים מהירים לפני איתורים איטיים

5



לפי סדר הליקוט של האזורים שנכללים באזור העל

6



לפי מהירות המוגדרת לאיתור, מהירות A לפני B לפני C

7



מלאי שאינו ממושטח לפני מלאי ממושטח

8



משטחים עם תאריך פתיחה ישנים תחילה

9



איתורים שבהם הכמות קטנה לפני איתורים שבהם הכמות גדולה

10



מלאי בסטאטוס עם עדיפות באספקה גבוהה לפני מלאי בסטאטוס עם עדיפות באספקה נמוכה

11



מחסן ברירת מחדל של מוצר לפני המחסנים האחרים

12



איתורים עם סדר ליקוט נמוך לפני איתורים עם סדר ליקוט גבוה

13



משטחים עם תאריך תנועת מלאי אחרון מאוחר לפני משטחים עם תאריך מוקדם יותר

14



אריזות גדולות לפני אריזות קטנות

15



מלאי עם הפרש קטן מהדרישה לפני מלאי עם הפרש גדול

16




  • ה- WMS  מייצרת עבור המחסנאי תוכנית עבודה מיטבית וניהול משימות המאפשרות תכנון משאבים יעיל ואופטימאלי בהתייחס למכלול אילוצים והתניות, ליקוט תוך בניית סדר הליכה אופטימאלי בהתאם לאסטרטגיה, הכל ללא תלות בגורם האנושי בהרצה של עשרות משימות בו זמנית ותוך ניהול תהליכי בקרה וצבירת מדדים.
  • רענונים - נדרש לרענן מלאי באיתורים "מהירים" ולהתכונן לליקוט, הרענון יכול להיות ייזום ובהחלטת מנהל אך במערכות מפותחות מתקיים גם רענון "חם", הכוונה היא שבתהליכי העבודה המערכת מתזמנת על פי המשימות פקודת רענון למלגזן או מחסנאי שהוגדר לכך.

 מיכון

שיטות הניהול שהכתיבה ומכתיבה מערכת ניהול המחסנים הביאה איתה לא רק אוטומטיזציה (בתהליכים) וייתרה את הניירת - תהליכי ה paperless - אלא שילבה פתרונות המעודדים מיכון, המיכון החל להשתלב ונוצרו פתרונות משולבים כמו רובוטים, מערכות הינע, מערכות Mini Load וכדומה, נוצר תהליך שאפשר לדברים לקרות.


אמצעי דיווח וציוד קצה למערכות הניהול

עם התפתחות המערכת החל באופן טבעי להתפתח גם הציוד המשמש אותה וגם מיקומו בתהליכים, ואופן השימוש הייעודי בו.

המערכת עושה שימוש באמצעי דיווח כמו סורקים, מסופונים וברקודים שהחליפו את הדיווח הידני בשיטות הקודמות ובכך שיפרו את תהליכי העבודה, התייעלו ומנעו טעויות אנוש, יותר מכך, הדיווח הוא דיווח בזמן אמת, דבר שמקצר את זמני ההמתנה ומשלים את תרומת מערכת הניהול לעולמות שרשרת האספקה, הטכנולוגיה והשימושים בה בכלים ובאפשרויות כמעט ולא מגבילות אותנו אלא בדמיון, שיטות ליקוט כמו ליקוט קולי, או באמצעות איתות באור (Pick By Voice או Pick By light) כבר לא מדע בדיוני, החלו לתת מענה היכן שנדרשו, הופרדו משימות למלגזנים והחל להתפתח ציוד עזר מותאם כמו:

  • מסופנים מותאמים למלקט ולצרכיו, שניתן להניח אותם על עגלת ליקוט, ניתן לחבר אליהם אביזרים שונים כמו אצבעון סריקה, אוזניות וכדומה.
  • סמארטפונים טאבלטים ומסכי מגע עם ציוד נלווה.
  • ציוד ליקוט אחר - משקפי WMS, מקלט ומיקרופון לליקוט קולי החליפו את הניירת והעט והרחיבו את עולם האפשרויות ונתנו ביטוי ליכולת היישום ולהגדלת היעילות.
  • סורקים.
  • מדבקה או אמצעי RFID ועוד אמצעים. 

מדפסות

למרות תהליכי ה Paper less מיקומה של המדפסת בתהליכים היה ונשאר חשוב, בין אם מדובר בפלט מדבקת ברקוד לפריט חבילה משטח או משלוח - הרי שמדובר בעצם בחלק ממערך המידע והתקשורת ולמעשה בשפה בה המערכת מדברת, מיקומה בתהליכים יהיה בדרך כלל בנקודות ההתחלה או הסיום אך היא בהחלט יכולה להיות ניידת ואף תלויה על ירכו של המלקט, מחוברת למרכז המידע, והיא חלק בלתי נפרד מהאופן בו המערכת מתקשרת.

ניהול

חשיבות ניהול רצפת המחסן היא קריטית, דרוש ניהול, דרושים תהליכים סדורים ושמירה על תקנים, בלעדיהם מערכת ניהול המחסנים תפסיק להיות אפקטיבית ובעיקר - תפסיק להיות יעילה ותתקשה למלא את יעודה המלא.

ניהול מחסן מודרני המפעיל מערכת ניהול חכמה דורש ידע ומיומנות הן בהבנת הטכניקה והן בניהול שוטף של כוח אדם וציוד בסביבה עתירת טכנולוגיה ועתירת משימות, על המנהל לתת מענה מתאים למצבים משתנים, לבחירת אסטרטגיות נכונות להפעלה, להכשרת כוח האדם ולמתן מענה בכל רגע בו הוא נדרש.

המחסן הוא חוליה אסטרטגית בשרשרת האספקה, השפעת ניהול המלאי, תנועות המלאי והאספקה הם קריטיים, למערכת הניהול דרוש ניהול טקטי ותורת ניהול מותאמת, לזה צריך עובדים ומנהלים מיומנים בצמתי הניהול.

השפעת הניהול לאורך הזמן תהיה ההבדל בין הצלחה לכישלון.

ניהול משימות

ניתן למיין משימות על פי אזורים, לקוחות או משתנים נוספים, ניתן לשייך משימה למבצע, ניתן לייצר משימה שאותה "ימשוך" המבצע או קבוצת מבצעים לפי סדר אקראי או סדר עדיפות מתוכנן, ניתן לתעדף ו/או להפנות משימות על פי צרכי ההפצה, לשייכם לרציף טעינה או פתח יציאה וכדומה, ניתן לפצל משימות על פי משקלים, כמות שורות או כמות פריטים, ניתן לפצל אותם לפי תחומי מומחיות ועוד..

ניתן לסיים משימה בסוגי תעודות שונים וניתן לפתח משימות רבות שלבים, הכל בהתאם לצורך וליכולת המיישם והמערכת לתת מענה מתאים, השמיים - כבר לא רחוקים כל כך.

להלן דוגמה לשלבים ולאופן פעולת המערכת בהרצת גל ליקוט לפי הזמנות:


שלב

תיאור הפעולה

מידע מהמפעיל

לוג מערכת ברקע

מידע חוזר או פלט

ייזום

הרצת גל ליקוט

איסוף הזמנה או הזמנות

שלב איסוף נתונים

מסך הרצה

תחילת זרימת הביצוע

איסוף הוראות

אפשרות לשינויי נתונים כמו הפניית משימה או החלפת אסטרטגיית ליקוט, בחירת רציף טעינה וכדומה

שלב איסוף הנחיות

מסך הרצה שני

תכנון שלבי הביצוע

המערכת עוברת על כל שורה בכל הזמנה ומייצרת משימת ליקוט


בהתייחס לכל פריט, בהתייחס למיקומו, בהתייחס למשימות קודמות לנטילה מהפריט במיקום, בהתייחס לכלל המלאי לפריט ביחס לכלל המשימות, בהתייחס למשימות רענון, בהתייחס לסדר הליקוט ולעדיפות הפריט במיקום ובהתייחס לאסטרטגיה מתגבשת משימה.

משימת ליקוט, משימת רענון לפי הצורך, דוח שגיאות ככל שיש


תחזוקת משימות ותשתיות

יש לקיים תחזוקה שוטפת כחלק מתורת ניהול המחסן וכן טיפול במשימות שהסתיימו בשגיאות או שלא הסתיימו כתוצאה מתקלות.

בתחזוקת הניהול השוטפת יש לפקח על מיקומם של הפריטים ביחס לתכנון הכולל, לא אחת רואים שפריטים לא רועננו ולמעשה "זזו" ממקומם המתוכנן, דבר שגורם לאובדן יעילות בעליל.

ניתן לזהות בקלות חריגות כאלה בין על ידי דוחות השוואת זמני ליקוט ובין אם בדוחות מלאי, צריך למפות מלאי באופן סדור ובמיוחד לפני ארועי צריכה גדולים כמו חגים, שינויי עונה וכו ולשנות מיקומים בהתאם לכמות מופעי הפריטים וכן בקשרים שיש בניהם, ישנם כמובן משתנים נוספים כמו עונתיות, נתוני הפריט (גודל, משקל, קשיות וכדומה) ומיקומו בנתיב וכן הלאה.

תחזוקת משימות - משימות מסתיימות לעיתים בשגיאות, חלקם נובע מתקלות תקשורת (ניתוק שידור, איבוד קשר לנקודת דיווח, נפילת מתח, נפילת שרת וכדומה) חלקם נובע מדיווח שגוי או מאי התאמות וכדומה.

יש לבצע תיקונים לתקלות אלו על פי התאמה למה שבוצע בפועל, התיקונים הם קריטיים להמשך עבודתה התקינה של המערכת.

לסיכום

מערכת ה WMS עושה אופטימיזציה, למשימות, למשאבים, לעובדים, למלגזות ולכלי השינוע השונים העומדים לרשות מנהל המחסן, היא מאפשרת לו להתמודד עם עשרות משימות בטווחי זמן שבעבר - דרשו עשרות שעות אדם ועשרות שעות ניהול, היא מביאה לחסכון וליעילות ומאפשרת לדברים לקורת, מאפשר מיצוי מרבי, מצמצמת זמני ההמתנה מצמצמת שטחי אחסון, אך ובעיקר היא כלי עזר לניהול מתקדם.

בכתבה זו לא הייתה לי יומרה לפרוט את כל מכלול צעדי המערכת, או את כל יתרונותיה או חסרונותיה, את כל התשתיות ודרכי פעולתה והפעלתה, גם לא הייתה לי יומרה להחליט מה טוב ועם מה להשתמש, לעיתים אספתי את הטוב ממספר מערכות, לעיתים לקחתי את הטוב ממודלים מוטמעים ב ERP,  אך ובעיקר, רציתי לשפוך אור ומידע בסיסי עליה, מקווה שכך נעשה.

שעיה כליף