פרסומים #רכש

תמיד, כשמישהו מספר על בעיות הנובעות מעודף ביקוש - התגובה של רוב השומעים היא - "צרות של עשירים" והתגובה בדרך כלל מלווה בגיחוך, לעיתים בביטול, אך לרוב, "צרות של עשירים" הם צרות לא פחות בעייתיות, צרות כאלה שההשלכות שלהם עלולות להסב נזק לשנים.

אני לא מכיר אף ארגון שאין לו את השאיפה לספק כל מוצר בכל כמות ובכל זמן שהוא נדרש. שאלו את הבוס מה רמת השירות שהוא רוצה .. היא תהיה 100% אבל.. הרצון להעמיד רמת שירות גבוהה מאלץ את הארגון להקצות לו משאבים (וסיכונים) בהתאמה. ככלל, רמת השירות היא היכולת לספק כל הזמנה, במלואה ובזמן, את רמת השירות של הארגון ניתן למדוד בקלות יחסית על ידי בדיקה כזאת, את הנתון (הממצא) אפשר להעמיד כמדד עם שאיפה לשיפר מתמיד, שיפור כזה ידרוש כאמור לא רק משאבי מלאי, אלא הירתמות של כלל שרשרת האספקה של הארגון, שכן, המבחן הוא לא רק אם יש, אלא אם יגיע בזמן במלואו לנקודת הצריכה.

הרצון לחזות לעתד ולנסות לנבא אפיינה את האנושות עוד משחר בריאתה, מדורי האסטרולוגיה ובעלי האוב מתפרנסים לא רע מהעיסוק בעתיד, החל מקריאה בקפה ועד להשפעת הכוכבים והמזלות על גורלנו, הדבר כמובן אינו דומה לדרך שבה ננסה לעתד מלאי, אך בוודאי דומה ברצון להסתכל על הבאות ולהיות מוכן.

שיטות ניהול מלאי בטחון ומלאי בכלל הפכו לאתגר לא פשוט, מאמר זה מציג שיטה לניהול דינאמי של המלאי נקודת ההזמנה, ניהול דינאמי המשתנה בהתאם לתוצאות ואינו מקובע.

בסופו של יום, רמת השרות נמדדת לפי אחוז שורות הביקוש שסופקו בזמן ובמלואן. בכדי להיות ב 100% שירות - צריך מלאי מעבר לתחזית באופן קבוע, מלאי כאמור, עולה כסף.

המתאם בין עובדים מרוצים לצמיחת הארגון והצלחתו, הוכחו כבר בעשרות מחקרים, ככל שהעובדים חשים הערכה, הם מגיבים במחויבות ובתחושת שייכות גבוהה יותר, הן למקום והן לחבריהם לעבודה, ולהיפך, עובדים נעדרי מחויבות וללא תחושת הזדהות ושייכות (או שהיא נמוכה) נוטים לפרודוקטיביות נמוכה, נעדרים יותר ומחויבים פחות.

ניהול הזמן הוא מהגורמים הקריטיים בניהול פרויקט, כל פרויקט. ניהול הזמנים הוא מרכיב ממרכיבי משושה הזהב, כזה שכל שינוי בו משפיע באופן ישיר על תוצאות הפרויקט. ניהול הזמן ועמידה בזמנים הם פועל יוצא של תכנון וניהול של כל שלבי הפרויקט ותוכניות המשנה שלו.

בתהליכי ניהול הרכש מעורבים הסכמים וחוזים בין קונה למוכר, המוכר יכול להיקרא בין היתר גם קבלן, קבלן משנה, נותן שירות או ספק, לקונה אפשר לקרוא לקוח, צרכן, קבלן ראשי, קבלן, ארגון רוכש וכו.. וניתן לקיימם בכמה רמות (קבלן משנה של קבלן וכו)

השינויים במחשוב ובהרגלי הצריכה אחראים לא מעט על השינויים שחלו בעולמות הרכש, ולא מדובר רק ברמת מגוון המוצרים אלא גם במגוון התפקידים וברמת איוש המשרות, כבר מזמן לא מדובר בנושא המתנהל על ידי זוטרים, אלא בנושא המנוהל באופן מדעי ועל ידי בכירים, נושא שלא אחת מנותח על ידי אנליסטים.

מהלך 20 השנים האחרונות הוכרה חשיבות הניהול הלוגיסטי והרכש כמקצוע הדורש ידע וכלים מתאימים, לא עוד ניהול מחסן על ידי עובדים כלליים, אלא ניהול מרלו"ג על ידי עובדים מיומנים ומערכות חכמות, לא עוד קניות מזדמנות אלא ניהול רכש לפי דרישות ותכנון מוקדם.