שרשרת אספקה עמידה - לשרוד ולצמוח בעידן של חוסר ודאות
בעידן הגלובלי והדינאמי של היום, ארגונים פועלים בסביבה עסקית מורכבת ומשתנה לעיתים תקופות עם ריבוי אי וודאות. כלכלה גלובלית המחוברת באופן אינטנסיבי למקורות, תהליכי ייצור מתוחכמים ומערכות לוגיסטיות תלותיות זו בזו הופכים את שרשראות האספקה לרגישות ביותר ובמיוחד לאור מה שחווינו ב 5 השנים האחרונות, כתבה זו מנסה לסכם את רגישות שרשרת האספקה ומציעה פתרונות לבעיות שאפיינו את התקופה.
העולם, לא רק הפך למקום קטן, כולנו הפכנו להיות דומים, בהכל, גם במקורות חומרי הגלם המסחר והשירותים. בסוף, כולנו ניזונים מאותם מקורות – תרתי משמע, חולשה באחד מהם, פגיעה ברובינו.
1. תלות בספקים גלובליים ואיומים רגולטוריים ולוגיסטיים
תלות בספקים גלובליים:
חברות רבות מסתמכות על ספקים במדינות שונות לרכיבים קריטיים. כל עיכוב בנמלים, סגירת גבולות או משבר כלכלי או פוליטי במדינות אלו עלול לשתק את הייצור או הייצוא. דוגמאות בולטות לכך הן המלחמה המתמשכת באוקראינה והשפעתה על השוק המקומי ועל תעשיות גלובליות, המשבר בעקבות מגפת הקורונה, שבו נדרש חיפוש מענה זמין במחיר סביר בשווקים חליפיים כמו טורקיה. פגעי מזג האוויר הקשים בחורף האחרון גרמו לעיכובים משמעותיים בנמלי אירופה והשפיעו על שרשרות אספקה שנסמכות על מסלולי משלוח מיבשת זו.
שינויים רגולטוריים וסנקציות:
חקיקה חדשה, מגבלות יבוא/יצוא או סנקציות בינלאומיות עלולות ליצור מחסור בחומרי גלם ורכיבים חיוניים. דוגמה לכך היא ההגבלות שהטילו לאחרונה הטורקים על משלוחים לישראל, עצירת משלוחים של חלקי טנקים ורכיבים טכנולוגיים חיוניים על ידי גרמניה, (מדינה ידידותית). צעדים כאלה פוגעים באופן משמעותי ברציפות ובאמינות שרשרת האספקה.
איומים לוגיסטיים מקומיים:
בישראל, המלחמה האחרונה והשפעותיה על נמלים ותשתיות לוגיסטיות המקומיות הדגישו את הפגיעות של ארגונים לתקלות מקומיות, גם כאשר מקורות החומר גלם הגלובליים זמינים. איומי הטילים השביתו לעיתים קרובות את הנמלים ויצרו עיכובים לסחורות שגם כך הגיעו באיחור ניכר, כל זה ועוד עיכבו את הייצור וההפצה של לא מעט מוצרים, חלקם חיוניים ללא תחליף.
2. רגישות ארצית
ישראל, מדינה קטנה וממוקדת גיאוגרפית, נמצאת במצב רגיש במיוחד ובין היתר בנושאים הבאים:
- תלות בייבוא: רוב חומרי הגלם, רכיבי הייצור והמוצרים המוגמרים מגיעים מבחוץ, תקלות באספקה עולמית עלולות להשבית ייצור כמעט מיידית (אנו לא מדינה אוטרקית)
- שוק מוגבל של ספקים: מספר הספקים המקומיים לרוב מצומצם, מה שמגביר את התלות בכל ספק יחיד וביכולתו לעמוד בביקוש.
- גיאופוליטיקה ואי-ודאות ביטחונית: איומים ביטחוניים, סגירת גבולות ותחבורה מוגבלת בעת חירום מקשים על תפעול שרשרת האספקה. ויתרה מכך, המשך הסנקציות ובידודה של ישראל מאתגר עוד יותר את שרשרת האספקה.
שוק פנימי קטן ותלות במקורות חיצוניים: בהיעדר משק פנימי רחב, כל פגיעה בייבוא או בייצוא משפיעה מייד ובמהירות על כל המשק.
להלן דוגמאות ממשבר הקורונה:
במהלך מגפת הקורונה, ארגונים בישראל (כמו במקומות רבים בעולם) נתקלו בקושי להשיג ציוד רפואי, חומרי גלם ורכיבים טכנולוגיים. עיכובים אלה גרמו לפגיעה בייצור, לדחיית פרויקטים ואף לאי עמידה בהתחייבויות ללקוחות.
תעשיות התובלה והלוגיסטיקה ספגו עיכובים חמורים עקב הסגר, מחסור במכולות ריקות, מיעוט אוניות בקווים עמוסים, כמעט ולא ניתן היה להעמיס במזרח, נמלי המזרח היו בסוג של "מצור" כל זאת ועוד, הדגיש וחידד את הצורך במלאי ביטחון מותאם ותכנון חלופות.
3. משמעות עסקית.
פגיעות ורגישות כזאת, גם אם היא מתקיימת בארגונים בהם היעילות גבוהה, שרשרת אספקה רגילה עלולה להתמוטט או לדמום תפעולית, לעיתים אפילו במקרה של שיבוש קטן יחסית. ארגונים ובמיוחד בישראל, נדרשים להשקיע בגמישות, במלאי ביטחון, במעקב חכם ובתכנון תרחישים, זאת כדי להתמודד עם סיכונים בסביבה הגלובלית והן במאפיינים המקומיים של מדינת אי קטנה ומבודדת.
ישראל מתאפיינת ביתרונות של חדשנות, מרכזי מחקר ופיתוח ותעשיות מתקדמות, אך במקביל חשופה לפגיעות ייחודיות, הפגיעות נובעת ממספר גורמים מרכזיים:
סיכונים לוגיסטיים ותשתיתיים
- תלות בעיקר בשני נמלים ימיים, רוב היבוא והיצוא של ישראל מרוכז בנמלי חיפה ואשדוד, וכן במשלוחים אוויריים בנתב"ג בעיקר, עיכובים, עומסים או סגירה חלקית שלהם יכולים לפגוע ואף פגעו במהירות בשרשרות האספקה המקומיות, זכרו, הארגונים נמצאים בתחרות לא רק במוצר ובמחיר, אלא גם בשרשרות האספקה שלהם, לעיתים קרובות זה מה שעשה את ההבדל.
- במדינה קטנה עם מיקום גיאוגרפי ייחודי כמו ישראל, פגיעה בתשתיות תחבורה כמו צירי תנועה מרכזיים או מסילות ברזל, עלולה לעצור את התנועה ובכך את ההפצה בתוך המדינה, במלחמה האחרונה, בכל אזעקה, תנועת כל כלי הרכב נעצרה בכבישים מרכזיים וחוצי מדינה, וזה קרה לא מעט פעמים ובלא מעט מקומות.
- תלות במובילים בינלאומיים, סנקציות (מספר חברות ענק החרימו את ישראל מסיבות שונות לתקופות משתנות) עיכובים במשלוחים, סגירת תעלת סואץ לתנועה ימית, פגיעה בכל מה שישראלי וכדומה, השפיעו ומשפיעים במהירות על השוק המקומי.
סיכונים כלכליים ורגולטוריים
- שינויים רגולטוריים מהירים, עדכונים בחוקי יבוא, מכסים, רגולציה סביבתית, קיימות או דרישות בטיחות עשויים להאט או לעצור תהליכי ייצור ומשפיעות מידית על הכלכלה המקומית, דוגמאות כמו עליית מכסים בממשל טראמפ שגרמו לכך שעודפי ייצוא המנגו מברזיל הופנו לאירופה, הפרי הישראלי נשאר בארץ, השוק המקומי הוצף, המחירים הוזלו מיידית והפגיעה בחקלאים נעשתה קשה עוד יותר, או למשל שינויים במודעות לאיכות הסביבה גרמו לרגולציה עולמית מחמירה וקפדנית, כמו ההשפעה הישירה על תעשיית הרכב, על המיסוי המקומי עליו ומה שנוצר כאפקט מתגלגל מכך לכלל הענפים התלויים בזה.
- תלות במטבע חוץ, הייבוא נעשה במטבעות זרים (דולר, יורו), שינויים בערך המטבע מייצרים אי וודאות ותורמים לא מעט לפערים ועלויות בלתי צפויות, בכך להעמיק את אי הוודאות.
- סיכונים ספציפיים לפי תעשיות.
א. תעשיית הטכנולוגיה וההיי-טק
- תלות ברכיבים אלקטרוניים מחו"ל, כמו שבבים, זיכרונות וחומרי גלם למחקר ופיתוח.
- דחיפות ייצור גבוהה יחד עם עיכובים קטנים ברכיבים יכולים לדחות השקות מוצר בשווקים גלובליים, דבר שעלול לגמור ענף שלם, בעידן שלנו – המהירות מנצחת, מי שמגיע ראשון קוטף כמעט את הכל.
- צמצום השקעות בשוק המקומי כתוצאה ממניעים גיאופוליטיים מתמשכים, יוצרים גלים שחלקם כבר מכה "בחופינו" וחלקם עוד יכה יגרמו להעתקת הייצור למקומות אחרים, דבר שיגרור פיטורים המוניים, ירידה בשכר, ירידה בהכנסות ועוד ועוד.
ב. תעשיית המזון והצריכה והקשר לעלויות הגבוהות
- תלות בייבוא חומרי גלם (קמח, סוכר, חלב) או בתוצרת חקלאית מוגבלת מקומית.
- חשיפה לפגיעה באספקת חומרי גלם עקב עיכובים בנמלים או תנאי אקלים קשים.
- חוסרים בחומרי גלם שמקורם באזורי לחימה או כאלה שנוצרו כתוצאה ממדיניות ההחרמה הטורקית ועוד.
ג. תעשיית התרופות והציוד הרפואי
- רגישות גבוהה להפרעות בשרשרת אספקה, חוסר במרכיבים לפיתוח תרופות או במכשור רפואי יכול להביא לבעיות אספקה קריטיות.
- רגולציה מחמירה ואי עמידה בתנאים המחמירים עלולה לגרום לפסילת מוצרים ולהפסד של מיליונים.
ד. לוגיסטיקה ושינוע
- ריכוזיות גבוהה של מערכי ההפצה עלולה ליצור צווארי בקבוק בעת עומס או שיבוש תעבורתי, תופעה זו יחד עם הפסקות עבודה תכופות בנמלים, יחד עם גיוס כלי רכב ונהגים במשברים ביטחוניים, מעמיק עוד יותר את המשבר ומשבש לא מעט מערכות ותהליכים.
- תחרות מוגבלת במובילים מסוימים (בעת המשבר חלק לא מבוטל מחברות הספנות, חברות התעופה ועוד מידרו את ישראל ולא הגיעו לכאן) מגבירה את הסיכון לפגיעה רציפה בעת משבר, מדיניות "הספרטה" או של המשק "האוטרקי" של הממשלה אינה מתאימה לעידן בו אנו חיים, והמשק שלנו התפרק מזמן מיכולות אלו.
2. משמעות מקצועית
הסיכונים הללו מצביעים על כך שבישראל, יותר מאשר במדינות גדולות עם שווקים פנימיים רחבים, ארגונים חייבים לבנות שרשרות אספקה עמידות יותר. השקעה במלאי ביטחון, תוכניות חלופות, ניטור בזמן אמת וגיוון ספקים היא לא המלצה, היא צורך קריטי קיומי, דבר שהחברות הביטחוניות מבינות כבר מזמן טוב יותר.
הפגיעות של ארגונים בישראל נובעת משילוב של תלות בייבוא, בין גאוגרפיה, כוח פוליטי ומדיניות בינלאומית (גיאופולגיה) אי ודאות ביטחונית, חוסר יציבות פוליטית ותלות בתשתיות לוגיסטיות מצומצמות ומרוכזות, הבנת הפגיעות הזו היא הצעד הראשון לבניית אסטרטגיות עמידות ואפקטיביות.
3. הצורך בעמידות או חיבור הסיכונים לאסטרטגיה
הפגיעות והרגישויות שפורטו קודם, יוצרים מצב שבו אפילו אירועים מקומיים קטנים שלא לומר משברים גלובליים משמעותיים, עלולים להפסיק את הפעילות העסקית ולגרום לנזקים כספיים משמעותיים.
המשמעות היא שארגונים בישראל לא יכולים להסתמך רק על יעילות שרשרת האספקה שלהם, יעילות תפעולית וזמני אספקה אינם מספיקים, כיוון ששיבושים בלתי צפויים עלולים לנטרל את היתרונות האלה במהירות.
עמידות הופכת לפתרון הכרחי, היא מאפשרת לארגון:
- להיערך מראש לאירועים בלתי צפויים, באמצעות תכנון תרחישים, מלאי ביטחון וגיוון ספקים, הדבר ידוע ומקובל כאמור בעיקר במשק אסטרטגי ובמערכת הבטחון, אך בהחלט יכול וצריך להקיף גופים כמו רשתות הקמעונאות וארגונים השואפים ליציבות גם בתנאי "אקלים מדיני וגלובלי" בעייתי.
- להתאושש במהירות ממשברים, בעזרת מערכות מידע, ניטור בזמן אמת ותכנון חלופות.
- הבטחת רציפות פעילות עסקית ושירות ללקוחות, גם כאשר אירועים גלובליים או מקומיים משבשים את שרשרת האספקה, ארגונים שהמשיכו לספק לדרום ולצפון גם כשהיו טילים, שמרו על קיום וחוזק לאומי, אבל ובעיקר – על לקוחותיהם (זו דוגמה לכוח ששרשרת האספקה מעניקה לארגון מול מתחרותיו).
- שמירה על מוניטין והמשכיות שוק, היכולת להחזיר אספקה במהירות ומבלי לפגוע באמון הלקוחות היא יתרון תחרותי משמעותי, ניתן לזהות יתרונות כאלה גם בשעות שגרה.
- בכך, ניתן להסביר בצורה ברורה שהעמידות היא תגובה אסטרטגית מחויבת, הן לסביבה המקומית והן לגלובלית, ומכין את הקרקע לפרקים הבאים שמפרטים את ההגדרות, המאפיינים והאסטרטגיות של שרשרת אספקה עמידה.
אז מה עושים ?
אסטרטגיות לפיתוח שרשרת אספקה עמידה
מה היא שרשרת אספקה עמידה
שרשרת אספקה עמידה מוגדרת כ"מערכת המסוגלת להסתגל, להתאושש ולהמשיך לפעול גם בתנאי משבר".
ההגדרה הזו כוללת מספר היבטים מרכזיים שמבדילים אותה משרשרת האספקה המסורתית:
- יכולת הסתגלות: היכולת לחולל שינויים מהירים בתהליכים, במסלולים ו/או בספקים, לבצע התאמות ומענה מהיר וכו. דורש אנשי מקצוע יצירתיים, בעלי תפיסה רוחבית ויכולת לזהות ולהגיב בהתאם למצבים משתנים.
- יכולת התאוששות: חזרה לפעילות תקינה במהירות לאחר שיבוש, דורש ידע מקצועי, שליטה ושימוש בתרחישים.
- יכולת ניהול סיכונים מתמשך: היכולת לשמור את ניהול הסיכונים ואת ההיערכות למגוון סיכונים גלובליים ומקומיים לאורך זמן וגם בזמנים שלכאורה מייתרים אותם, בזמנים בהם הכל פועל כשורה.
הבהרות:
1. יעילות מול עמידות
אחת ההבחנות המרכזיות בתחום ניהול שרשראות אספקה היא ההבדל בין יעילות לבין עמידות, להלן הדקויות המפרידות:
- יעילות: מטרתה למקסם את התשואה במינימום משאבים, שרשרת יעילה מתמקדת בצמצום עלויות, הקטנת מלאי ושמירה על זמני אספקה קצרים.
- עמידות: מטרתה שמירה על רציפות הפעילות העסקית גם במצבי חירום, עמידות דורשת השקעה נוספת במלאי ביטחון וניהולו לאורך הזמן, גיוון ספקים גם כשנראה כי זה מיותר, תוכניות חלופות וטכנולוגיות ניטור.
אם היעילות מכוונת למקסם את התועלת בתנאי השגרה, העמידות מאפשרת למערכת להמשיך לתפקד גם כאשר השגרה מופרעת.
התכונות המרכזיות שמאפיינות שרשרת אספקה עמידה:
1. גמישות: היכולת לשנות תהליכים, מסלולי הפצה או אסטרטגיות רכישה במהירות כאשר מתרחשים שיבושים.
יישום מעשי: היכולת לשנות את מסלול השילוח או ההפצה או האספקה של משלוחים בעקבות עיכובים בנמלים, תוך הפעלה של מסלול חלופי, נמל אחר, משלוח קרקעי או משולב וכדומה.
- לדוגמה: במלחמה האחרונה נתקלנו לא פעם בסירובי פריקה של חברות בינלאומיות בישראל בכלל או בחיפה או באשדוד עקב המלחמה, אותה היכולת והגמישות שגילו חברות השילוח והלוגיסטיקה, אפשרה למעשה את זרימת חומרי הגלם והפעילות להמשיך, היו גם לא מעט עיכובים בנמלים אירופים שגרמו לשינויים ולהפניית סחורות לנמלים אחרים בהם הפעילות התקיימה.
- דוגמה נוספת: בעיות גיאופוליטיות כמו סירובה של טורקיה למכור לישראל והמענה המהיר שאימצו חבורות הלוגיסטיקה על ידי שינויי נמלים, שיטעונים בנמלים אחרים או שינויי יעדים מהירים, הפניה מהירה לספקים אחרים ועוד והצליחו ברוב המקרים לגשר על פערים.
- רכבים שגויסו, נהגים שגויסו, ערים שהיו בחזית המלחמה – גרמו למספר חברות לעצירת פעילות אליהם בעוד שחברות אחרות המשיכו.
2. יכולת התאוששות: היא היכולת לשחזר פעילות תקינה לאחר שיבוש או משבר (בדומה לגיבוי והשחזור של מידע במחשב לאחר משבר) וזה כולל מלאי חלופי, ספקים חלופיים ותכנון חלופות מראש.
יישום מעשי: תעשיית שונות כמו מזון ותרופות בישראל שומרות מלאי ביטחון של רכיבים ומוצרים חיוניים ומפעילות ספקים חלופיים בחו"ל, כך שיכולתם להמשיך בייצור גם כאשר מתרחש עיכוב בייבוא.
3. שקיפות ואינטגרציית מידע או שיתוף וזרימת מידע: שקיפות מידע מאפשרת מעקב בזמן אמת אחרי מלאי, הובלה ותהליכי רכש, וזיהוי צווארי בקבוק או שיבושים פוטנציאליים אפילו עוד לפני שהם מתרחשים.
יישום מעשי: שימוש במערכות המידע TMS ERP וWMS עם טכנולוגיות חכמות וציוד שמדווח בזמן אמת על מיקום, מצב טמפרטורה ותפוקות למשל, ומאפשר לארגונים (מקומיים בעיקר) לקבל החלטות מהירות ולהגיב בהתאם.
עקרונות משלימים לשרשרת עמידה:
1. גיוון ספקים ומקורות חומרי גלם - הפחתת התלות בספק אחד בלבד.
- מלאי ביטחון וניהול מלאי פרואקטיבי - שמירה על מלאי מספיק של רכיבים קריטיים.
- תכנון תרחישים - הכנה למגוון מצבי חירום, כולל משברים גלובליים, מקומיים ותקלות תפעוליות.
- שילוב טכנולוגיות חיזוי וניתוח נתונים - ניטור ובניית תחזיות על בסיס נתונים, כדי להיערך מראש למצבי אי ודאות.
2. מלאי ביטחון וניהול מלאי פרואקטיבי
הגדרה: שמירה על מלאי מספיק של רכיבים קריטיים או מוצרים מוגמרים, מעבר לצריכה השוטפת, כדי להתמודד תנודות האספקה, עיכובים או שיבושים (וכמובן תנודות הצריכה).
- דוגמה ליישום בישראל: תעשיית התרופות והציוד הרפואי, ארגונים משמרים מלאי ביטחון של חומרים פעילים ומרכיבים קריטיים, במיוחד עבור תרופות חיוניות, מערכות חירום בבתי חולים משתמשות במלאי זה כדי להבטיח זמינות בזמן משבר, כמו שימוש בגנרטור חירום כציוד קבוע בארגון בדיוק למצבי משבר.
- ציטוט מכתבה ב YNET על מטוס החמקן F35 – "אדיר" בישראל על ניהול הסיכונים שלנו בהקשר המדובר מתאריך 27/11/2025 :
- "שינוי אחר הוביל לפער עצום בשיעור המוכנות של החמקנים. בזמן שאצל האמריקנים שיעור המוכנות היה 51% - משמע כמעט חצי מהזמן המטוסים מקורקעים - בישראל הוא הגיע ללא פחות מ-90%. הסיבה לכך היא הדרישה הישראלית לעצמאות במלאה בתחזוקה ובשדרוגים. "כל שאר מדינות השותפות בתוכנית ה-F-35 שולחות את המטוסים שלהן למתקני לוקהיד מרטין - אבל לא ישראל. היא בנתה מתקן תחזוקה בבסיס נבטים, הכשירה טכנאים ופיתחה פרוטוקולי בדיקות ייחודיים", ....."
- תכנון תרחישים: הכנה למגוון מצבי חירום ושיבושים אפשריים, עם חלופות ותוכניות תגובה לכל תרחיש.
- AI וחיזוי ביקושים: שימוש בבינה מלאכותית כדי לחזות תקלות או ביקושים חריגים ולבצע התאמות מוקדמות במלאי או במסלולי הפצה.
3. איומים דיגיטליים: תקיפות סייבר, פריצות או תקלות במערכות מידע שעלולות להשבית את פעילות הארגון או לפגוע בשרשרת האספקה.
4. סיכונים סביבתיים ואקלימיים: אירועים טבעיים או אקלימיים שעלולים לשבש ייצור, לוגיסטיקה או אספקה, כשהגורמים העיקריים הם מזג אוויר קיצוני, שיטפונות או בצורת שמונעים גידול חומרי גלם, אירועים טבעיים במדינות הספק (רעידות אדמה, הוריקנים) שפוגעים בייצור, חוסר תאימות של תשתיות לוגיסטיות לתנאי אקלים משתנים ועוד.
5. סיכונים פנימיים: גורמים פנימיים שמגבירים את הפגיעות של שרשרת האספקה כמו התלות בעובדים מצומצמים בעלי ידע קריטי ייחודי, תהליכים לא מתועדים או תלויים במערכות מיושנות, קווי ייצור או מחסנים לא גמישים.
אסטרטגיות לפיתוח שרשרת אספקה עמידה
כדי להתמודד עם האיומים והאתגרים שפורטו קודם, ארגונים חייבים לאמץ אסטרטגיות שמבטיחות גמישות, התאוששות מהירה, שקיפות מידע ושמירה על רצף הפעילות, להלן האסטרטגיות המרכזיות:
- טכנולוגיות ותמיכה במערכות מידע בשרשרת אספקה עמידה, פיתוח עמידות בשרשרת אספקה מחייב לא רק אסטרטגיות ניהול סיכונים, אלא גם תמיכה טכנולוגית חזקה ומערכות מידע מתקדמות וכן טכנולוגיות חכמות מאפשרות ניטור בזמן אמת, חיזוי סיכונים ושיפור קבלת ההחלטות.
- שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית כדי לחזות ביקושים, צווארי בקבוק, עיכובים וזיהוי סיכונים פוטנציאליים לפני התרחשותם.
לסיכום:
יישום עקרונות העמידות מאפשר לארגון לא רק לשרוד משברים, אלא גם לשמור על אמון הלקוחות, רציפות פעילות עסקית, יעילות תפעולית ויתרון תחרותי.
בישראל, שבה הסיכונים החיצוניים והפנימיים גבוהים, אימוץ עקרונות אלה הוא הכרחי להבטחת יציבות ויכולת תגובה מהירה לשיבושים.
במהלך הקריירה שלי, פיתחתי אסטרטגיות, בצעתי תרחישים ונערכתי ככל האפשר להתמודד עם מצבים משתנים, הכל כמו תמיד תלוי ביכולת הארגון להבין ולהשקיע בכך וברמות הסיכון שהוא יכול ליטול, וכן במידת היכולת שלו לשרוד (משבר או השקעה), לא הכל הצליח, כשהצליח, לא הכל נדרש, במקרים אלו ההערכות הייתה השקעה שלא התממשה, כך או כך, השקענו הרבה יותר ביכולת שלנו לתת (שלא להגיד לאלתר) פתרונות בזמן אמת, זו מסתבר מהות הישראליות, וזה כפי הנראה נובע מהמקום והמצב הייחודי כל כך לנו, יש כאלה שיראו בזה מחמאה ויסתפקו בזה.