מבט נוסף לשינויים באופן בו מנוהלת שרשרת האספקה
מבט נוסף לשינויים המתחוללים באופן ניהול שרשרת האספקה
הפרסום במקור במגזין שרשרת האספקה
שרשרת האספקה מהווה את לב הפעילות של החברה, ככזאת, מושקעת בה לא מעט חשיבה ותכנון, והיא מתפתחת ואינה שוקטת על שמריה.
בכתבתי "שיטות הקמה וניהול של שרשרת האספקה" כתבתי כי " במהלך הזמן הפכו אנשי שרשרת האספקה – להיות שותפים ואף מובילים בצוותים האחראים על ביצועי החברה, הם הפכו להיות גורם המנהל והמפקח על זמינות הציוד והחומרים, הניהול הפך להיות אינטגרטיבי ומשולב, כלומר, ניהול שחוצה מחלקות, ניהול שמביא עימו שקיפות ובכך מייעל את זרימת המידע והחומרים" עוד כתבתי כי "הקדמה אינה אופציה אלא הכרח".
בכדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר, מנהלים זקוקים למידע, לגישה לנתונים ובזמן אמת על ובקשר לשרשרת האספקה שלהם, מגבלות הניהול ואולי גם הטכנולוגיות - מהדור הקודם – לעיתים מסכלות זאת.
זרימת המידע והשקיפות, מקצה לקצה בשרשרת האספקה, היא כבר מזמן צורך שבלעדיו אין למנהלים שום יכולת לשלוט, לחזות ובטח לא לנהל בזמן אמת את הפעילות, בקצב בו השינויים והאירועים המתרחשים דורשים מעורבות – חוסר מידע ושקיפות בזמן אמת – יהפכו את מנהלי שרשרת האספקה ללא רלוונטיים, לכאלה שרודפים אחר התוצרים ולא יוצרים אותם, ובכך לחסרי שליטה בתוצאות, עם זאת, ימים אלה עשויים להיות בקרוב מאחורינו.
מאחורינו, כי בטכנולוגיות החדשות קיים הפוטנציאל להשתלט על ניהול שרשרת האספקה לחלוטין, הדבר בהחלט עלול, ואף משבש ומשנה בפועל את דרכי העבודה המסורתיות, אלו שהיינו רגילים אליהם.
הכלים המידע והמערכות החדשות בכלל, יכולות כבר היום לשמש כלי לוויסות עצמי ולנהל בצורה חלקה ואופטימלית את זרימות העבודה הכסף והמידע, מקצה לקצה, והדבר דורש התערבות אנושית מעטה מאוד, כזאת המייתרת את הגורם האנושי אבל בעיקר את מנהלי שכבת הביניים, כזאת המאפשרת העברה ישירה של ההחלטות מדרג הניהול הבכיר - לדרג המבצע, מניתוח מידע טכני שנאסף ומופק באופן מדעי, מחיישנים, ממצלמות, מפעולות, מטכניקות של סיבה ותוצאה, מניתוח הנתונים, כזה שנקבע על ידי סטנדרטים קבועים – לממש הוראות ביצוע.
אנו למעשה עדים לפיחות מעמד ניהול הביניים.
עם בסיס המידע הדיגיטלי שקיים, חברות יכולות לאסוף, לנתח, לשלב, ולגשת בקלות ולפרש נתונים באיכות גבוהה בזמן אמת - נתונים שמוזנים על ידי תהליכי אוטומציה, תוצרי ניתוח חזוי כמו מידע החוזר ממערכות ההפצה המתוחכמות, תוצרי בינה מלאכותית ורובוטיקה, ובכלל – תוצרי ניתוח כלל המידע – נראה כי הטכנולוגיה משתלטת גם על ניהול שרשרת האספקה.
אנו כבר עדים לשימושים הרבים שמבוצעים בפועל, כרגע בעיקר במקומות בהם מבוצעים תהליכים עתירי עבודה, בעיקר בכזאת החוזרת על עצמה ובטח בתדירות גבוהה, או עבודה כזאת הנדרשת לטפל במסה גדולה מאוד של נתונים משתנים.
תהליכי האוטומציה המייתרים את השימוש בנייר (Paper less) ומעודדים מעבר לדיגיטציה, השימוש ברובוטים למיניהם, וכן השימוש הרחב בבינה מלאכותית, שהופכים גם את מנהלי שכבת הביניים מדרג המרכז ומנתח נתונים ופועל בהתאם – לסדרנים, ואת אופן ניהול שרשרת האספקה – לאחרת, לכזאת שיש להנדס בה מחדש את אופן קבלת ההחלטות, בכך לייעל אותה על ידי מעבר לניהול רזה ויעיל אף יותר, מדויק יותר, מניהול והשפעות של שכבות הביניים - לעובדים המבצעים פעולות וממשים את החלטות האנליסטים והדרג המנהל – החלטות שהם תוצרי המידע המופק והכפוף לתקנים ולכללים דינמיים.
בכך – הארגונים משפרים את ניתוח המידע, את החיזוי, ובכך הם יכולים להפחית - או לנהל טוב יותר - את התנודתיות (פיקים), בכך - יספקו במהירות רבה יותר את צרכי הלקוחות, לא רק זאת, הם אף יוכלו להגדיל בהחלט את ערך המוצר או השירות המסופק ובוודאי בעלות מיטבית.
לא רק בזאת הבינה המלכותית מתמקדת, ראו למשל את תרומתה בתוך מערכות מכניות, נתוני חיישנים שמספקים מידע על חלקים שנמצאים במכונות, במכלולים ובכלל - אודות מצבם, או אודות המכלול במכונה בהם הם נמצאים, עוזרים כבר היום להעריך טוב יותר, מתי יתפרקו ישחקו או שנדרש להחליפם, כך שניתן לתזמן (גם אז באופן ישיר ובלתי אמצעי) את החלפתם באופן שההשבתה תהיה ממוזערת, לדוגמה – חיישן המותקן במכלול שנמצא במטוס - מדווח למרכז הבקרה בנמל היעד כי נדרש להחליפו – בכך הוא לא רק מציל חיים, אלא שהדבר אפילו מצביע על הפוטנציאל לביצוע שינויים בכלל תהליכי הייצור ובכך להפחתת העלויות – שלא לומר בניהול הסיכונים, הכול, באופן כזה - בו ההנחיה להחלפה מגיעה ממרכז המידע, מהחיישן במכלול, ישר לגורם המבצע את ההחלפה כהוראת עבודה, שוב – ללא מעורבות, או קחו למשל הרצת מודלים לחיזוי הצריכה – תוצרי מודלים כאלו יכולים להיות כבר הזמנות לרכישה, כאלה שיונחו ישר אצל הגורם המחליט ויפסחו על מי שפעם היה נדרש למלא אותם.
קהילות בשרשרת האספקה (ראו "קהילה" בהקשר זה[1]) מתחילות לשתף פעולה וליצור רשתות אספקה גמישות יותר באופן שממש מחולל מהפיכה[2] (מידע הזורם בערב מהקופה בסופר מרקט ישירות לספקי המוצר ומייצר דרישה, דרישה שעוברת באופן אוטומטי לספקי חומרי הגלם ולקבלני המשנה, הן בייצור והן בהובלה, יוצרת פקודת עבודה ומניעה את האספקה עד לקבלת המוצר בבוקר בסניף המבקש, דרישה העוברת כתוצאה מרכישת מוצר על ידי לקוח באתר מכירות - ישירות למחסני הספק וישירות למשלח עד כדי תיאום אספקה – דיגיטלי גם הוא - ללקוח המזמין דקות לאחר סיום הזמנתו) שימוש ברובוטים ובאמצעים "חכמים" משפר את הפריון ואת שולי הרווח באופן בו הוא בא לידי ביטוי ביישומים השונים אך ובעיקר עבורנו - במחסנים קמעונאיים ובמרכזים לוגיסטיים.
אמאזון בוחנת את האופציה לבצע מסירת חבילות על ידי רחפנים, כלי רכב בנהיגה עצמית כבר כאן, לפני מספר ימים, הרכב הפרטי שלי הפתיע פתאום והקדים אותי - ובלם באופן אוטומטי! שבריר שניה לפני שפגעתי ברכב שעצר לפני – הוא בפירוש קיבל את ההחלטה על ידי בינה מלאכותית, החלטה וביצוע, כבר ראינו איך במלחמת לבנון השנייה מפקדים שהיו בחפק"ים מאחורי מסכים, מקבלים מידע שזרם ממזלטי"ם ומלוויינים וקבלו החלטות בתהליך קצר ומדויק.
מערכות כיפת ברזל שמשגרות אוטומטית טילים למיגור האיום עושות את הכל ובמהירות המספיקה - הן לנתח את המידע, והן לקבל את ההחלטה ולשדר את טיל המיגור, הכל, במהירות שמבטלת את האיום עוד בדרכו (הקצרה).
רובוטים פועלים היום במרכזים לוגיסטיים בכל העולם, הם עוצרים רק כשנדרשת תחזוקה (וגם אז הם היו אלה שמדווחים עליה) וכל זאת על ידי שליטה של בינה מלאכותית ובפיקוח של מרכז בקרה ממוחשב, כזה הרואה הכל, מצלמות אנליטיות מספקות מידע למוקדי בטחון ומייתרות את הצורך להקפיץ בקר על כל התראה, בקיצור, הטכנולוגיה כבר כאן ואנו מדברים על היישומים ועל השפעות חדירתה לשכבת מקבלי ההחלטות, לענייננו – הארגון יכול לנהל את כל שרשרת האספקה מחדר הבקרה - תוך שיפור הבטיחות, תוך התעלמות מהפרעות לא רלוונטיות וצמצום הצורך הן בעובדים והן ובעיקר במנהלים.
למעשה, מה שנדרש בכדי ליישם זאת הוא מספר דברים, נביא את עיקרם ונצא מתוך ההבנה כי בארגון מותקנת מערכת ERP והמידע הוא תקין ואיכותי, וכי הוא משודר ונאסף באופן תקין.
יש לבנות מערכים לאיסוף וניהול מידע בהתאם לצרכים, להקים "מרכז בקרה ופיקוח" - המאויש עם אנליסטים, כזה האוסף בין היתר מידע חזותי דיגיטלי ווירטואלי, מציג אותו על גבי מסכים בגרפיקה גבוהה, תלת מיימדית ורב שכבתית, כזה האוסף ומנתח מידע שנאסף בזמן אמת, מכל שלב ושלב בשרשרת האספקה, החל מההזמנה ועד למסירה, על כל המתחולל מקצה לקצה, סביב השעון ומספק החלטות מושכלות בהתאם לתוצרי ניתוח הנתונים ולתחזיות, פיקוח על הכל הכולל התראות חזותיות על מחסור במלאי או על ההתכנות בצווארי בקבוק עוד לפני שהן מתרחשות, ביצוע סימולציות המזהות בעיות פוטנציאליות לפני שיהפכו לבעיות של ממש, קבלת החלטות לביצוע והעברתן לצוותים הנמצאים בקדמת העשייה בכדי שיוכלו לתקן ו/או למנוע במהירות בעיות.
נתונים בזמן אמת, דיוק ללא עוררין, מיקוד לקוחות בלתי פוסק, מצוינות תהליכים ומנהיגות אנליטית שיעמדו בבסיס פעולות מרכזי הבקרה האלה.
מרכזים כאלה קיימים כבר היום במרכזים הלוגיסטיים הגדולים, אך אלו מרוכזים כלל ועיקר, בפעילות ניהול המחסנים ופחות מעורבים בניהול כלל שרשרת האספקה, ידוע לי על לא מעט ארגונים ואף יצרנים המאמצים את הגישה, דרך חדרי השליטה והפיקוח שלהם, ודרך התקנת מערכות חכמות ושילוב טכנולוגיה מתקדמת, הרעיון המתגבש והמושג, דרך הביצוע המגיע מהתקנת המערכות החכמות וכפועל יוצא שלהם.
ובכן, אם לבחון את ההשלכות מחדש, הרי שהמגמה הולכת ומתבררת, הטכנולוגיה מחליפה מנהלים ואנשים בניהול שרשרת האספקה ומשנה את המבנה הרגיל ו...עושה עבודה טובה יותר.
לא קשה לדמיין עתיד בו תהליכים אוטומטיים, ניהול נתונים, אנליטיקה מתקדמת, חיישנים, רובוטיקה, בינה מלאכותית ולולאת למידה מתמדת - ימזערו את הצורך בבני אדם, אך כאשר התכנון, הרכישה, הייצור, מילוי ההזמנות והלוגיסטיקה הם אוטומטיים ברובם, עולה באופן טבעי השאלה מה בעצם ייוותר לאנשי המקצוע בתחום שרשרת האספקה ?
לדעתי - בטווח הקצר, נדרש שמנהלי הביניים בשרשרת האספקה, יצטרכו להתחיל ולבצע שינויים ולמקד את הניהול שלהם בעיצוב וניהול זרימת המידע והחומרים, הם יצטרכו לדעת יותר, הרבה יותר, ובעיקר באופן ובשיטות השליטה והשימוש במידע, ביישומים ובאופן השימוש בהם, וזאת במקום לנהל עובדים שמבצעים בעיקר משימות שחוזרות על עצמן ו/או עובדים שמבצעים פעולות בסיסיות, עליהם ללמוד את יתרונות השימוש במידע המתקבל - יותר מאשר בלנסות להשפיע עליו ועל האופן בו הוא מתקבל.
נראה כי בטווח הזמן הקרוב ואילך, ידרשו יותר ויותר אנליסטים בשרשרת האספקה, כאלה שיוכלו לבנות, לאמת ולנתח מערכי נתונים, להשתמש בכלים ואלגוריתמים דיגיטליים ולחזות באופן יעיל ביקושים, צריכה, תקלות וכו.. יותר מאשר מנהלי דרג ביניים בניהול מסורתי, ידרשו כלים, שיטות ומערכים מותאמים יותר ויותר למציאות המתגבשת, נראה כי אנליסטים עם רקע בלוגיסטיקה יתנו את המענה המתאים ביותר לבאות.
ובמבט רחוק יותר, יגדל הצורך במומחים כדי לתכנן שרשרת אספקה מונעת טכנולוגיה, כזאת המשתמשת - והמאחדת יכולות, כלים ומידע, והתומכת בצורה עניינית באסטרטגיה ההולכת ומתגבשת כתוצאה ישירה של השינויים - הן בדרישות והן בסדרי העדיפויות המשתנים ללא הרף של הארגון, לדעתי ארגון שלא ישכיל לחזות זאת מבעוד מועד או שלא יערך לכך – ילך ואבד מחוזקו – יחסית למתחריו - ויאבד שליטה על התוצאות.
על הארגון השואף להישאר בחזית העשייה, שלא לא לומר – לשרוד - לגייס מומחים או להכשיר כאלה, ולמקם אותם בצומת הפעולות והטכנולוגיה.
הכישורים הדרושים לתפקידים אלו נדירים היום ואינם זמינים כרגע, והאתגר הגדול ביותר עבור ארגונים אלו - יהיה ליצור חזון לשרשרת האספקה לעתיד - ואסטרטגיה למילוי אותם תפקידים קריטיים, מנהלים נדרשים היום יותר ויותר לשלוט במספר כישורים מעשיים מלבד כישורי הניהול.
ברור לי היום יותר מתמיד, שאופן ניהול שרשרת האספקה המסורתי הולך ונעלם, את מקומו תופסות גישות ניהול שונות, ישירות, בלתי אמצעיות ומדויקות יותר, מי שלדעתי יסבול מכך יותר, יהיו כאמור מנהלים משכבת הביניים, בעיקר אלו שהגיעו לתפקידם ללא המיומנויות הנדרשות, עליהם לפעול לעדכון כישוריהם, עליהם ועל הארגונים המעסיקים אותם להיערך לקראת השינוי שמתחולל.
שעיה כליף
[1] רעיון הקהילות מופיע אצלי לפני לא מעט זמן, ניתן למצוא את ההסבר המפרט את הרעיון ב "שרשרת האספקה שיטות הקמה וניהול". "קהילה משתפת המאפשרת לכל חוליה בשרשרת האספקה (ספק/ יצרן/ לקוח) לראות מעבר למידע שלה, מכאן יתקבל שיתוף מידע בין החוליות השונות בשרשרת, השיתוף מאפשר תגובה מהירה ויעילה יותר למתרחש בשוק (אצל ספקים, יצרנים, מפיצים וקמעונאים) כך כל החוליות בשרשרת יכולות לשפר את דיוק התחזיות שלהן ובכללן המכירה, תכנון היצור, תכנון מבצעי שיווק וקידום מכירות ועוד."
[2] בספרות המקצועית מדברים יותר ויותר על איחוד מערכות ושיתופי פעולה לקיצור דרכים זמנים ושלבים, על סנכרון בין נותני שירותים באותה שרשרת ואותם מעגלי עשייה.