שלבים בהתפתחות הלוגיסטיקה


1 דקות קריאה

קישור לכתבה במגזין שרשרת האספקה

שלבים בהתפתחות הלוגיסטיקה

לעיתים נדמה לנו שהמצאנו את הלוגיסטיקה היום, זכור לי מחסן צבאי לחלפים עם רובוט ליקוט כשבקרתי במקרה בצריפין במלחמת שלום הגליל הראשונה - 1982, בסקטור העסקי עוד לא חלמו כלל על מידוף ראוי למחסן והצבא כבר ניהל מחסנים ממוחשבים.

ובאמת, הדחף העיקרי להתפתחות הלוגיסטיקה נועד בעיקר בכדי לתת מענה לצורך הצבאי, הדרישה האדירה למענה לוגיסטי לכיסוי לכסוי צרכי הצבאות במלחמת העולם השנייה ייצרה פער ענק, פער שהתמלא במהירות על ידי פיתוח מודלים לוגיסטיים שהיו פורצי דרך בזמנו, הצבא (בעיקר האמריקאי) נאלץ לתת פתרונות מיידיים לדרישות הגוברות ועולות לציוד וחימוש מיליוני חיילים רחוק מבסיסי האם - החל משרוכי נעליים וכלה במטוסים טנקים ותחמושת, שלא לדבר על חלפים דלק ומזון, הכל במרחקים של עשרות אלפי ק"מ, לא היה ממי ללמד שהרי מודלים כאלה לא היו קיימים בסקטור האזרחי ובטח לא בהיקפים האלה, כמובן שעם הזמן ובאופן טבעי התפתח תהליך של הפריה הדדית - בין הסקטור העסקי לסקטור הצבאי - כשהסקטור העסקי החל לאמץ מודלים ושיטות שיושמו בהצלחה בצבא, ואילו הסקטור הצבאי מצידו - מאמץ פרמטרים כלכליים עסקיים, במיוחד לאור מגמת הצמצום בתקציבי הביטחון המאפיינים את רוב המדינות המפותחות בעשורים האחרונים.

אמירתו המפורסמת של נפוליאון - "הצבא צועד על קיבתו" היא מטאפורה לכלל הצרכים הלוגיסטיים.

המיתונים בכלכלת ארה"ב בשנות ה-50 לאחר המלחמה אלצו את הקהילה העסקית לחפש דרך להוזיל את המוצרים והשירותים, מבחינת תהליכי הייצור - נשברו שיאים בהתפתחות והתייעלות (נכון לאותה תקופה) כך שנוצר הכרח לבחון מחדש את רשתות ההפצה וניהול המלאי ולחפש את החיסכון בעלויות בתחום הלוגיסטיקה, וכן בראיה הכוללת היבטים לוגיסטיים בתהליכי החשיבה והתכנון, עד אז, תחומים אלו היו ברמת בקרה וניתוח נמוכים מאוד, כלומר, הלוגיסטיקה נותרה למעשה תחום שניתן לעשות בו די הרבה כדי להקטין עלויות ולהתייעל, ישנן לא מעט דוגמאות למהלכים ששינו את עולם הלוגיסטיקה כפועל ישיר של הצורך להגיב מהר ובזול ולשרוד, דוגמה מאוחרת יותר ניתן למצוא בפעולות שביצע לי אייקוקה בהחייאת מפעלי קרייזלר (זכורה לי למשל דוגמה מנורית מספרו - דוגמה בה קיצור אורכה של מכונית במספר סנטימטרים הוביל לחסכון ניכר בעלויות התובלה).

הדגש שהקהילה העסקית החלה לתת לנושא ההפצה בפרט וללוגיסטיקה בכלל, בא לידי ביטוי במספר מגמות עיקריות ואלו הן :

  1. עלויות תובלה
  2. שינויים בניהול המלאי
  3. גידול מגוון המוצרים
  4. התפתחות טכנולוגיית המחשוב
  5. מחזור
  6. התפתחות ושינויים בתרבות הצריכה
  7. ניהול סיכונים לוגיסטיים

  1. עלויות התובלה וכן השינוי ב"כללי המשחק" בענף: דרכי ההפצה המסורתיות התייקרו באופן משמעותי ונוצר צורך דחוף לרה-ארגון של הנושא תוך הפעלת מערכות בקרה ופיקוח יעילים יותר, הנושא הפך להיות קריטי ובמיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים ב1973 עם פרוץ משבר האנרגיה, משבר שהיה מלווה בעליות מחירים חדות ביותר של הנפט ותוצריו, התוצאה המיידית הייתה שכל נושא התובלה הפסיק להיות מרכיב יציב במשוואה העסקית, במילים אחרות, לא ניתן היה להתייחס יותר לנושא התובלה כאל דבר מובן מאליו - קריא - זמין תמיד ובעל עלות יציבה, עלויות ההובלה וכל הנושא בכללותו הפך להיות בעל משמעות כבדה ודרש מעורבות ישירה של הדרגים הגבוהים בהנהלות הארגונים העסקיים והפסיק להיות נושא שולי שטופל כדרך שגרה ע"י הדרגים הנמוכים.
  2. שינויים בסיסיים באופן ניהול המלאי: עד תחילת המחצית השנייה של המאה ה-20, מלאי המוצרים המוגמרים הוחזק באופן כמעט שווה בין היצרנים לסיטונאים/קמעונאים, יתרה מכך הרכש מהיצרנים היה למוצרים שהיו להם במלאי, רק לאחר חדירת טכניקות חדשניות יותר לניהול חומרים השתנה היחס לכ 10% מהמלאי בידי הקמעונאים ו 90% בידי היצרנים, יותר מכך, יצרנים החלו לייצר סמוך יותר למועדי האספקה גם בכדי לספק דרישות משתנות מידיות וגם בכדי להספיק ולבצע שינויים במוצר, השינוי ביחס אחזקת המלאי נגרם בעיקר בגלל שינוי מאזן הכוחות בין היצרנים ללקוחות, אם פעם יצרן הכתיב מה יאפיין את המוצר או השירות - שהרי מאז - הקונה הוא שמכתיב, הדבר יצר מצב בו מענה מהיר לשינויים מצד היצרן יצר ערך למוצר, ערך שנתן יתרון ליצרן על פני יצרנים אחרים, כתוצאה מכך, אסור היה "להיתקע" עם מלאי, מלאי שעלול היה להיות "לא מעודכן" ולמעשה ללא קונים, אף אחד לא רוצה לרכוש את העיתון של אתמול.
  3. מגמת הריבוי והגידול של מגוון המוצרים - אם עד שנות ה - 60 של המאה ה 20 המגוון של מוצרי צריכה כמו טלפונים ומכשירי חשמל למיניהם התבטא  בעיקר בפונקציונאליות, הרי שמאז המגמה הגוברת והולכת היא לשים דגש על עיצוב ומיתוג המוצר, מה שהיה פעם קו ייצור מוגדר לייצור מוצר אחד בכמויות גדולות, הופך כיום לעשרות ולעתים אף למאות קווי מוצרים בשלל צבעים עיצובים ומידות, גם אז בסדרות ייצור קצרות יותר ומותאמות יותר לקהל יעד ייעודי, הייצור עצמו הופך מצד אחד לפחות סדרתי ופחות רצוף ומגוון פריטי המלאי הולך וגדל, ולא רק של התפוקות (מוצרים מוגמרים) אלא כמובן גם של התשומות (ח"ג, חומרי עזר, מוצרים בתהליך), ומצד שני זה בא במידה רבה על חשבון הכמויות, אלו למעשה לא גדלות, יכולת הצריכה של השוק מוגבלת, הגידול במגוון נתן מענה והתאמה וכן יצר חוויית צריכה, בעיה נוספת שיצר הגידול במגוון היא כמובן הצורך בגידול ב SKU Stock Kipping Unit) ) קרי - יחידות אחסון מלאי, שהרי שככל שהמגוון על תשומותיו גדלים כך הצורך להפריד הן בתהליכים והן באחסנה גדל, הגידול מצידו - הפך את ניהול המלאי למורכב יותר, הרי לא מדובר רק באחסון פיזי אלא גם בתהליכי רישום וניהול המלאי, ההפרדה בין המוצרים הפכה לכזאת ש - הקלדה מוטעית של הקופאית ביציאה מ"הסופר" תגרום לא רק לטעות בחיוב הכספי (חיוב או שלילה) אלא גם לגריעת הפריט הלא נכון מרשימת המלאי, לנתון סטטיסטי שגוי ולמידע מוטעה, להזמנת פריטים שגויים להשלמת המלאי ולהערכות מוטעית של גורמי הלוגיסטיקה וכדומה, הדבר כמובן יצר צורך למענה ניהולי הולם.
  4. טכנולוגיית המחשוב - הכמות האדירה של הפרטים והנתונים וכן באופן האיסוף שלהם, סוג המידע הנדרש וכן מגוון הנתונים הנדרש כמו: מיקומו של כל לקוח, מיקום הספקים, מיקום מפעלי הייצור, מיקום המחסנים ומרכזי ההפצה, גודלה של כל הזמנה, ניתוח רמות המלאים הקיימים ו/או הדרושים, דרישות הייצור והרכש ותזמונם וכן מיקומו של המלאי, עלויות הליקוט השינוע ההפצה וההובלה מכל מחסן או מפעל לכל צרכן, זמינות המובילים ורמות השירותים שהם מציעים, כמות ההזמנות בכל פרק זמן נתון וכדומה, הצריכו פיתוח יכולת מחשובית ומענה הולם למסת הנתונים, היכולת לעבד את המידע האמור באופן ידני היא למעשה משימה בלתי אפשרית, במובן מסוים נוצר תהליך אינטראקטיבי מתמשך, ככל שהטכנולוגיה מתפתחת יותר היא מאפשרת טיפול עיבוד והצגת מידע מפורט יותר, וכן - ככל שרמת הזמינות והפירוט של המידע עולה, כך אנו נזדקק למידע מהיר יותר, אמין ומפורט יותר, כל זאת בכדי לשמור על היתרון התחרותי ועל שרשרת הערך של הארגון, טכנולוגיית המחשוב נותנת לנו למעשה תמיכה לוגיסטית טובה מהירה ואמינה יותר ובעלויות הולכות וקטנות, צריך להבין כי הוזלת עלויות אלו היא קריטית לפעילות הלוגיסטית, הפעילות הלוגיסטית היא אחד מהצרכנים הגדולים והכבדים ביותר של יכולת המחשוב בארגון, בלעדיה - אי אפשר היה לקיים לוגיסטיקה העונה לצרכים בעולם המודרני, טכנולוגית המחשוב מסייעת לא רק לפירמה או לארגון אלא לכלל השחקנים בשרשרת האספקה, מעצם התפתחות המחשוב גם אצל האחרים, מאפשר לנו להיכנס למאגרי המידע של הספק ולקבל זרימה חלקה ומהירה יותר של מידע ומלאי ולקיים קהילות (יצרן, ספקים, מחסנים, מובילים ולקוחות) בתוך שרשרת האספקה (וכן במערכות השיווק), דוגמה לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת היא למשל מערכת בקרה במטוס היכולה לזהות חלק פגום או בלוי במטוס עוד טרם הנחיתה - בזמן שהטייס/מהנדס הטיסה/האדם עסוק בעניינים אחרים לחלוטין, ברקע, תוך כדי טיסה, ולצפות להתקנה על ידי צוות קרקע שימתין למטוס מיד בנחיתה, או למשל מכשיר מקולקל שיכול לדווח למרכז השירות על הקלקול ו/או לפתוח קריאת שירות וכל זאת ללא התערבות אדם, טכנולוגית ה R.F.I.D (זיהוי הפריט באמצאות גלי רדיו) נמצאת כאן כבר לא מעט זמן ומספקת כיום מידע מלא כמו מיקום פריט ושליטה על תנועתו, דרגת השחיקה של חלק במכונה וכו.. יתרה מכך, הדבר אף תורם לחסכון ניכר בעלויות השוטפות - למשל - אורך חיי מוצר שנקבעים על ידי סטיות וממוצעים, לא יוחלפו אלא רק לאחר שהחלק שהיה אמור להיות מוחלף (שהגיע לממוצע חייו) ישדר שהגיע זמנו, הדבר כמובן יכול לקרות גם בטרם הגיע "לזמנו" ובכך ימנע תקלה (שהייתה משביתה אותו) ובכך יוזיל את העלות הבלתי צפויה, כל זה יביא למזעור סטיות התקן, ניתן יהיה לקבל מידע אמין בזמן אמת לגבי מצבו הספציפי של כל פריט ובכך להביא לחיסכון במשאבים בתפעול ובתחזוקה. המושג ניהול מלאים בשיטת "TIME IN JUST " פירושו מזעור המלאי של חומרי גלם ורכיבים שהיצרן מחזיק במחסניו ועל פסי הייצור בכל נקודת זמן, כל זאת במטרה להוזיל את עלויות הייצור באמצעות הורדת עלות מימון ותחזוקת מלאים אלו, הדבר כמובן מעצים את התלות של המערכת הלוגיסטית במערכות המידע.
  5. הגידול בתודעה הציבורית לגבי מחזור ושימוש חוזר, החשיבה של "עולם ירוק" שהחלה להתגבר בעשורים האחרונים תמשיך ותגדל, לנושא המחזור קיימים ממשקים רבים עם הלוגיסטיקה, בעיקר באריזות ובפיתוח ערוצי החזרה של חומרים ורכיבים הניתנים למחזור, אך לא רק בכך, חלקים רבים ניתנים לשימוש במוצרים מקבילים, יצרנים היום שמים דגש על חלקים הניתנים למחזור ולשימוש מחדש, כאשר מתכננים מודל חדש חושבים כבר מראש באילו חלקים ורכיבים ניתן יהיה לעשות שימוש חוזר ותהליך הייצור מתוכנן ומעוצב בהתאם, המגמה וכיוונה ברורים בהחלט, בכלל, תחום המחזור מצריך לוגיסטיקה מורכבת עקב העלויות הכרוכות בתהליך זה, מרכזי החזרה כבר קיימים בעולם והם מופרדים ממרכזי האספקה ולא בכדי.
  6. התפתחות רשתות ה קמעונאות הגדולות, אחד המרכיבים החשובים ביותר שתרמו להצלחתם הייתה בניה נכונה של המערך הלוגיסטי, הרשתות משיגות את יתרונם הגדול בזכות כוח משיכה של קהל קונים גדול ורב למרכזי הקניות שלהם, הדבר מקנה להם מנוף רציני ביחסיהן עם היצרנים והספקים, התוצאה: רשתות הקמעונאות הגדולות יכולות להציג בפני הספקים דרישות מיוחדות לגבי מועדי וחלונות האספקה, תנאי המוצר המסופק, מגוון וכדו' שלא לדבר על המחיר. מציאות חדשה זו, חייבה את היצרנים והספקים לתת דגש יתר לנושא ההפצה ומכאן גם לתהליך הלוגיסטי בכללותו. בלא מעט פעמים ולאחרונה אף יותר ויותר - הרשתות הגדולות עוקפות את ערוצי ההפצה המסורתיים ומתקשרות ישירות עם היצרנים בחו"ל, יוצרות מותגי "בית" ומפחיתות עלויות, הדבר מחייב כמובן את היצרן בחו"ל ואת הרשת המקומית לתשומת לב ניהולית רבה יותר לכל נושא הלוגיסטיקה, חשוב לציין שמעבר בסיס הכוח של ערוצי השיווק קרי היצרנים או היבואנים לרשתות השיווק - חייב את היצרנים להתחיל להתייחס לקמעונאים בצורה שונה, במקור נטו היצרנים להתייחס בצורה שווה ללקוחותיהם, אולם מכיוון שהיתרון התחרותי של אותן רשתות קמעונאיות גדולות מתבסס על רמת מחירים נמוכה ואפילו נמוכה מאוד, נאלצו היצרנים הגדולים להכניס שינויים במערכי הלוגיסטיקה שלהם ובאסטרטגיות ניהול שרשרת האספקה בכדי להתאים עצמם לדרישות רשתות השיווק הקמעונאיות, הדבר הביא אותם לתובנה שבמצב שבו 15-20% מהלקוחות שלהם רוכשים בין 70-80% מכלל מחזור המכירות שלהם - שאין להם ברירה אלא להתאים עצמם לדרישות הלקוחות האסטרטגיים האלה, מעבר הכוח לידי הקמעונאים הגדולים חייב את היצרנים לבצע שינויים מהותיים במערכות הלוגיסטיקה שלהם.
  7. הכרה בצורך ובחשיבות ניהול סיכונים לוגיסטיים, מטבע הדברים, קיים לחץ הולך וגובר על הנהלות הארגונים לייעל תהליכים כדי להוזיל עלויות, בתחום הלוגיסטיקה מדובר בין היתר על קיצוץ ברמות המלאי, או בגיל המלאי, החזקת מלאי גדול כרוכה בעלויות גבוהות על סוגיהן השונים, מדובר כמובן על "ניהול רזה" ו- "לוגיסטיקה רזה" שיבואו לידי ביטוי בקיצוץ רזרבות מלאי וקיצוץ שומנים, פעולות אלו תורמות להתייעלות ולתהליכי זרימה מהירים יותר אך מעמידות בסכנה את זרימת המלאי כמו במקרים של שביתות בנמל או שביתות במערכות התובלה והמכס, או אז עלול זרם האספקה להיעצר והארגון יהיה בבעיה המחייבת לעיתים את עצירת פסי הייצור או המכירה, לא יהיו לו את אותם "רזרבות" מלאי שניתן היה להיעזר בהם בעת תקלה כזאת, לעצירת "פסי הייצור" עשויות להיות השלכות חמורות כאמור בגישת ה Just In Time"" ומכאן נובע הצורך לניהול סיכונים, ניהול סיכונים אגב הוא לא רק שלילי, תארו לכם צריכה פתאומית אדירה שהמלאי הקיים אינו עונה לה. בניהול הסיכונים פועלים בדרך כלל לפי עיקרון ברור: אנו יודעים לחזות תרחישים אפשריים ואנו עושים מאמצים להתכונן אליהם, הבעיה הגדולה היא שמגבלת המשאבים הקיימת בכל ארגון מונעת את האפשרות להיערך כל הזמן לכל הסיכונים ולכן בפועל נערכים כנגד הסיכונים העיקריים או כאלה שההסתברות להתרחשותם גדולה יותר.

לסיכום, הלוגיסטיקה היא כלי רב עוצמה המעניק תרומה חשובה ביותר להצלחה העסקית של הארגון שנערך בהתאם, תרומתה למימוש המוצלח של יעדיו אינה מוטלת בספק.

 הלוגיסטיקה כבר לא סוגיה פשוטה של רציפי פריקה והטענה או מחסן אחורי, אלא מערכות מידע, כוח מחשוב ונושא כבד וחשוב הנידון בישיבות ההנהלה ומועצות המנהלים של הארגונים השונים.

שעיה כליף

מקורות :

 מחקרים, מידע ממקורות פתוחים, ניסיון וידע מצטבר.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.