השפעת הטכנולוגיה על מערכות המידע ושרשרת האספקה


3 דקות קריאה

קישור לפרסום במגזין שרשרת האספקה

לאן הולכת או ממשיכה טכנולוגיית ניהול המידע ? ואיך אנו, אנשי שרשרת האספקה נערכים לשינויים ?

מערכות המחשוב שנכנסו לחיינו לא עוצרות לרגע, ההתפתחויות בתחום גורמות לנו להרגיש כ "אורחים לרגע" בטכנולוגיה הנוכחית. נוכחית ?! בכל חידוש נוסף, המפתחים נמצאים למעשה כבר בפיתוח הבא, במחר, בכל חידוש חדש, אנו רושמים כבר את העבר שלו, אנחנו למעשה על מטוס סילון מהיר עם הבזקים רגעיים של תוצרים.

אנו בעידן בו התקשורת הבין אישית מצטמצמת, ובעולם שרשרת האספקה הופכת משנית. לעומתה תקשורת בין מערכות הולכת ומתעצמת, שהשאיפה היא לאוטומציה מוחלטת. הצורך במידע זמין ונתונים עדכניים הפך להיות חיוני והכרחי לקיומנו (כעסק) ... כמעט כמו הנשימה הבאה.

אנו במצב בו לא נדרש לזכור כלום, הכל זמין בכף ידנו, כל רגע וכל דבר. זכינו להיות בעידן של שינוי ענק, עידן בו עברנו משימוש ביחידות חישוב עצמאיות וסטטיות ליחידות ניידות המחוברות לתמנוני ענק, עידן בו נכנסו לחיינו טלפונים חכמים (שהטלפוניה היא הדבר הכי פחות חשוב בהם) ואנו עוברים תהליך מעבר לטכנולוגיית 5G,שגם היא , אם לשפוט על פי העבר זמנית מאוד... והיא בוודאי רק שלב נוסף בדרך המהירה, המהירות כבר למדנו, היא העתיד.

G הוא קיצור של 5th Generation, דור 5 של מערכות אלחוטיות, תקן טכנולוגי מהדור החמישי לתקשורת סלולרית שעיקרו - אספקת קצב נתונים גבוה יותר, זמני השהייה נמוכים יותר, ותמיכה בכמות גדולה יותר של מכשירים.

אנו אורחים לרגע וחווים את תהליך השינוי שעוברת סביבת חיינו וסביבת העבודה שלנו. שינויי הטכנולוגיה גרמו וגורמים לשינויים בהרגלי הצריכה. שינויים אלו גורמים לשינויים בשרשרת האספקה, ואלו בתורם - ולו בכדי לעמוד בקצב הדרישות - חייבו שימוש בטכנולוגיה גבוהה. השימוש בטכנולוגיה הגבוהה גרם וגורם לנו להנדסת השיטה, לביצוע התאמות, וכך אנו בתהליך זרימה מתמשך.

הנדסת שיטות, אופן השימוש ברוב מערכות המידע הוא העתק של השיטה האנלוגית ויישומה במערכת מתקדמת, האפשרויות שיצרו המערכות המתקדמות מחייבות שינויי תהליכים והתאמה, ראו מה עשו באפל (apple) עם המצאת האיפון, הנדסו את השיטה.

אם כך, השאלה היא כבר לא מהו הדבר הבא, אלא מהם הדברים הבאים ולאן נראה שזה הולך ?

אנו עדים לכך שמערכות ה ERP, אלו שתמכו בשינויים ובאופן בו אנו עושים דברים, הולכות ומפנות את חזית הבימה ועוברות טרנספורמציה דיגיטלית, הם עתידות להיות AI (בינה מלאכותית) או/ו MR (מציאות רבודה).

AI בינה מלאכותית, אינטליגנציה מלאכותית או Artificial Intelligence או בקיצור AI היא ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולת לתכנת מחשבים לפעול באופן המציג יכולות שאפיינו עד כה את הבינה האנושית בלבד או שניתן לייחס לבינה האנושית.
MR מציאות מעורבת Mixed reality או בקיצור MR לעתים מכונה גם מציאות היברידית, היא בעצם המיזוג של העולם אמיתי והעולם הווירטואלי לסביבות והדמיות חדשות שבהן אובייקטים פיסיים ודיגיטליים מתקיימים זה לצד זה ויוצרים אינטראקציה בזמן אמת.

מערכות ERP אלה, שעד לפני כעשור היו מטרת הדגל אליה שאפו הארגונים, לצורך שיפור ממשקי העברת המידע בארגון ושימור ניהול הידע. הופכות בהדרגה להיות רק נקודה ביצירת תשתיות לשימור וזרימת הידע הארגוני.

מערכות ה ERP, משמשות היום כתשתית, כזאת שעליה ניתן להפעיל את המערכות העיקריות.  לשם כך, הן עוברות שינוי מהפכני לא רק בחיבורן ל"ענן" או גמישותן לחיבורי אפליקציות שונות, אלא בהבנה כי הן חייבות לעבור טרנספורמציה דיגיטלית, כך שיוכלו לעבוד באמצעות "סמארטפונים" ומערכות ניידות אחרות. ובוודאי מול ובשיתוף כלל המערכות החברתיות ומערכות ה IOT. (אינטרנט של הדברים –Internet of Things)

IOT - האינטרנט של הדברים Internet Of Things או בקיצור IOT הוא רשת של חיישנים, מרכיבי חומרה, בלו טוט (Bluetooth), כרטיסי WIFI מצלמות אנליטיות וכדומה המאפשרים ממשקי תקשורת מתקדמת ויכולות איסוף והחלפת מידע ופקודות.

אם פעם, במענה לשאלה – למה צריכים מערכת ERP, או " מה יוצא לנו מהשימוש במערכת ERP" – התשובה הייתה בין היתר – "חיזוק הדבק הארגוני" או "פלטפורמה שעונה על כלל צרכי הארגון" - הרי שהיום הדרישה ממערכות אלו היא שהם יאפשרו התחברות לכלל המערכות העוטפות את הארגון, בהן אפליקציות יישומיות ותפעוליות, מערכות ניווט, מערכות מסחר דיגיטלי, אתרי אינטרנט, מוסדות ובנקים, לקוחות וספקים והיד עוד נטויה. כבר לא מדובר בעתיד, כל אלה כבר בהחלט כאן, ולהגיד עתיד מבלי לשכוח שמדובר בעתיד דינאמי משתנה - זו גם כבר חוכמה קטנה, מדובר בעוד שלב בסולם שלוקח ל ... כנראה תקשורת טלפתית או ביו דיגיטלית.

התפיסה לגבי המידע הארגוני, זה שהצטבר ונמצא במערכות, היה ונשאר חשוב ודרמטי לחוזקו ועתידו של כל ארגון, בלעדיו אי אפשר לעשות דבר, המידע צריך להיאסף ולהצטבר באופן אוטומטי, להישמר באמינותו, על מנת שיוכל לשלב בתוכו יותר ויותר מערכות AI.

היכולת המהירה לאסוף ולהשוות נתונים כבר לא בעתיד, מציאת פרח בגוגל על פי תמונה בעת טיול, או מציאת פרצוף באותה שיטה אלו חדשות של אתמול, ניתן רק להבין מהיכולת לבצע זאת את מידת היכולת להביא את זה בכלל לביצוע, הגבול לא קיים, בטח לא בשמיים.

התחזית שהתאמתה לגבי 2020 הייתה שמעל 100 מיליון צרכנים יבצעו קניות אונליין באמצעות מציאות רבודה – AR, ההתפתחות היא עוד יותר מהירה ממה שחשבנו, מערכות "העבר" לא מצליחות לספק מענה לתופעות ההתפתחות, השאלה שמנהלים צריכים לשאול את עצמם היום היא - איזה מערכת מסוגלת להתאים את עצמה מספיק מהר לצרכי המחר, לכן מערכת שכבר היום יודעת לטפל ב IOT, בענן, ב MR וב AR או נמצאת הכי קרוב לטפל בהם – היא למעשה המערכת המתאימה יותר להיות איתה, היא בוודאי תהיה הבחירה הבאה.

AR מציאות רבודה Augmented Realityאו בקיצור AR היא טכנולוגיית מחשוב המשמשת להעתק של המציאות, במציאות זאת משולבים אלמנטים וירטואליים המתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי, להבדיל ממציאות מדומה VR בו מתבצעת החלפה מוחלטת של העולם האמיתי בעולם מדומה.

גם בכתבה שפורסמתי בנושא "התפתחויות ושינויים באופן ניהול שרשרת האספקה" אפשר לראות את אופן איסוף המידע ואת חשיבותו לגוגל למשל , (שלא להגיד – לנו המשתמשים) . בכתבה זו כבר הצגתי את האופן בו אנו (הכותבים) צופים את העתיד, עתיד שנמצא כאן כבר ... לא מעט זמן.

מהם הדברים הבאים ? הם כבר כאן, היכולת לנהל בפקודות קוליות מהלכים או תהליכים, היכולת לשלב MR, היכולת של מערכות מידע לפעול מול טלפונים חכמים ותהיה אשר תהיה מערכת ההפעלה שלהם או אופן התקשורת שלהם, היכולת להשתלב במערכות העזר ובציוד הקצה החכם – הם הדברים הבאים (בינתיים).

למרות כל ההצלחות והפיתוחים, לא תמיד הכל מצליח. לפעמים הדמיון והצורך, חזקים מהתשתית הטכנולוגית. כמו לדוגמא כשלון השימוש במשקפי ה WMS (הקליקו וראו את הקישור לסרטון.)

משקפי WMS – משקפיים המשלבים את יכולת מערכת ניהול המחסנים בפקודות וויזואליות למשתמש וכן משמשות לסריקת ברקודים לפריטים בנטילה וכו..

רעיון השימוש במשקפיים חכמים, אשר יודעים לשלב MR, פקודות קוליות, והבנה לוגיסטית, אינו זר לנו. ראו לדוגמא את השימוש בקסדת טיסה שעוקבת אחר מבטו של הטייס, ומסייעת לו לפעול מבלי לנתק את ידיו ועיניו מהמשימה, זוהי כבר מציאות פרקטית מעשית. ובכל זאת, על אף שכרגע בעולמות המחסן לא קיימת תשתית מתאימה, למוצר של משקפי ה WMS, ברור כי לא מדובר בכיוון לא נכון או טעות נחרצת, אלא בהשהיה, בשלב ביניים, למה ביניים ? כי הפתרון בחומרה יקדם בצעד נוסף את ההתקדמות. יתרה מכך, ברור כי זה לא ייעצר שם אלא ימשיך ויצמיח פיתוחים ופתרונות, ולא בעתיד הרחוק.

למיקרוסופט יש מערכת של VR, היא נקראת הולולנס (HoloLens), היא מופעלת כבר במספר ארגונים ברחבי העולם, ואגב, כבר ידוע שגם בישראל היא עובדת ומספקת ערך ממשי למשתמשים בה, זו לא ההתחלה, זה פסיק בציר הזמן וחלק מההתפתחות הטבעית והמואצת. הטכנולוגיה הקיימת בשילוב "מערכת לומדת" ייצרו את הפתרונות הבאים ויקבעו את עתיד עולם הצריכה.

HoloLens הוא פרויקט מחקר ופיתוח של מיקרוסופט המתמקד ביצירת אבטיפוס של משקפי מציאות מוגברת המאפשרת שילוב של אובייקטים תלת-ממדים לתוך שדה הראיה של המשתמש. המוצר אמור להתממשק עם כלים רבים של מיקרוסופט, כגון חלונות וקינאקט.

אנו עדים למצב בו כבר אי אפשר להיכנס לאף עיר מרכזית בעולם מבלי לחוות אין ספור שעות עמידה בדרכים, מאות אלפי שעות עבודה מבוזבזות כל יום על נסיעות (עמידה בפקקים) כבר לא מדובר בהרחבת כבישים או באמצעי תחבורה אלא בהנדסת השיטה – ולאן בכלל כולנו נוסעים ? ולמה ? מגפת הקורונה לימדה אותנו שאנו יכולים להיות מחוברים ולבצע את אותם דברים מכל מקום, כבר לא חובה להגיע למשרד, דבר שתעשיית ההייטק ידעה כבר מזמן, ולא רק זאת, אלא אפילו לתפקד באופן יעיל יותר (כבר ידוע כי עובדים שעבדו מהבית הפחיתו משמעותית את עלויות הארגון, עבדו יותר שעות, והיו יותר זמינים).

יעילות המשאב האנושי ויכולתו לייצר ולאסוף נתונים, שלא לומר לנתח אותם בזמן אמת היא בלתי אפשרית. מי מאיתנו מסוגל לראות טיל שיוצא מעזה, לחשב היכן ומתי לפגוש אותו באוויר ובזמן אמת, לשגר לעברו מיירט ולעצור אותו שם? רק בינה מלאכותית! אבל ירינו רחוק...

במציאות כזו, של יכולות טכנולוגיה קיימות ומתפתחות , מחובתנו להסתכל ולחשוב כיצד ניתן להתפתח בתחום ניהול שרשרת האספקה.

ניהול המידע הרב ברשת שרשרת האספקה, ניהול קווי יצור, הפצה, אחסנה, יעילות התגובה, חיזוי והעמדת המשאבים במקום ובזמן, אל מול דרישותיהם התובעניות של הצרכנים הנחשפים למידע וגירויים אין סופיים, המצפים למענה מידי ובמחירים תחרותיים, מחייבים התייעלות וניהול חכם. נדרשת יכולת ניתוח נתונים בזמן אמת, ואפילו קודם לכן. הצורך לחזות את רצון הצרכן, ולקדים את זמינות המענה לביקוש, הם אתגר בו יש למקד את יכולתנו בפיתוח טכנולוגיות איסוף מידע ולמידה.

אנשי שרשרת האספקה, יידרשו לעמוד בציפיות, בדרישות, ובקצב המוכתב ע"י הצרכן.
מי שלא יצליח לא יהיה. את הקצב, לא אנו מכתיבים, הדרישות מכתיבות.

עלינו לנסות לקבוע את העתיד ולכוון את הצריכה אליו. הדבר מצריך שיתופי פעולה ובניית קהילות בשרשרת האספקה הכוללות בין היתר גם מעצבי דעת קהל. ראו איך למשל ענקיות הטכנולוגיה מהנדסות אותנו, כאילו שיש לנו בחירה חופשית.

ענקיות הטכנולוגיה (גוגל, אמאזון) מאמינות כי מחשוב מבוסס קול, עתיד להפוך לפלטפורמה הגדולה הבאה אחרי מהפיכת הטלפון הנייד, אמאזון חתמה לאחרונה עם פורד מוטורס על פיתוח, נהגים יוכלו לבצע חיפושים, לערוך קניות ולשלוט בדברים שונים בהוראות קוליות.

עלינו להמשיך ולצבור מידע, כפי שעושות מערכות חברתיות בשילוב עם ענקיות החיפוש, המקשיבות "לקולות" ומציבות פיתויים זמינים. אחת הדוגמאות היפות לכך הייתה שיחה עם אחד ממנהלי "הודיס" שסיפר כיצד הם "נפתרו" ממלאי גדול של פוטרים ורודים... באמצעות צילום ייזום אחד של בר רפאלי, באינסטגרם, עם פוטר ורוד. תוך כמה ימים נפתרה בעיית המלאי המת שנצפתה.

אם כך, עלינו לייצר מוצרים ייחודיים, שיתחרו לא רק על כיסו של הצרכן, אלא ובעיקר על תשומת ליבו. עלינו להעסיק אנליסטים, לנתח נתונים בזמן אמת ולהיות ערים לתנודות השוק על ידי מדדים פשוטים, שיאפשרו יכולת זיהוי מהלכים לפני התרחשותם או ליזום אותם.

שרשרת האספקה צריכה להכיר במגבלות הנוכחיים שלה, ומשום כך, על מנהליה לחשוב בדרך אחרת ובכיוונים אחרים. עלינו לעורר ולעודד חשיבה יצירתית ושונה, ליצור שיתופי פעולה, ולבחון ביחד רעיונות, לשלב כוחות ובוודאי לעודד פתרונות טכנולוגיים תומכים. המחשבה צריכה להיות עם פניה לעתיד, לנסות לצפות היכן יהיה "העולם" העסקי שלנו בעוד 5 שנים, ולבחון את האופן בו נערך לכך. אנו אמנם בהווה אבל חייבים לתכנן את העתיד, להוביל את שרשרת האספקה ליצירת פתרונות לבעיות שעדיין לא נוצרו, אם לא נדע לאן נרצה להגיע... נמצא שאנו רודפים אחר רכבת מתרחקת.

שעיה כליף וגלית אנגלברג.


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.